מערב ירושלים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 16:
==הקמת מבני השלטון==
העברת משרדי הממשלה לירושלים דרשה התאמתם של מבני ציבור רבים לתפקודם כמשרדי ממשלה ומבני שלטון. עם זאת, ברור היה שתידרש בנייה נרחבת של מבני שלטון חדשים שיתאימו לניהולה של מדינה מודרנית.
הגבולות החדשים שנוצרו דרשו בנייה של מוסדות חדשים. בנייה זו, אשר בוצעה על ידי עובדי [[סולל בונה]], כללה התאמת מבנים רבים בעיר לשימושים חדשים. העובדה כי בניין בית החולים הדסה ומבני האוניברסיטה העברית נותרו מנותקים על [[הר הצופים]] דרשה התאמת מבנים חדשים עבור בית החולים והאוניברסיטה. מרפאות הדסה וחדרי האשפוז הועברו ל[[בית החולים של המיסיון האנגלי|בית החולים האנגלי]], [[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני]] ולבית הספר לאחיות ששכן במנזר סן ג'וזף. מבנים אלה, שהיו ממוקמים ב[[רחוב הנביאים]] היו סמוכים זה לזה ואפשרו תפעול יעיל של בית החולים. האוניברסיטה העברית התמקמה ב[[בניין טרה סנטה]], ב[[מנזר רטיסבון]] ובמבנים ב[[מגרש הרוסים]] אשר שימשו קודם לכן את שלטונות המנדט הבריטי. מספר התלמידים באוניברסיטה בשנת [[1950]] הגיע ל-2,000 תלמידים.▼
בשנת [[1951]] החל ה[[אדריכל]] [[אריה שרון]] בתכנון [[קריית הממשלה]] ב[[גבעת רם]]. על פי התכנון, הוקמה קריית [[עיר גנים]], שבנייניה מרוחקים זה מזה וביניהם שטחים ירוקים ומגרשי חניה. המתכנן הראשי של המבנים היה האדריכל [[יוסף קלארווין]], אשר תכנן שבעה בנייני ממשלה. בשל קשיי תקציב המבנה היחיד שהושלם עד שנת [[1954]] היה מבנה [[משרד האוצר]]. באמצע שנות ה-50 הושלמה בניית שני משרדי ממשלה נוספים בגבעת רם – [[משרד הפנים]] ו[[משרד ראש הממשלה]],
שורה 37:
==רפואה, אקדמיה ותרבות==
▲הגבולות החדשים שנוצרו דרשו בנייה של מוסדות חדשים. בנייה זו, אשר בוצעה על ידי עובדי [[סולל בונה]], כללה התאמת מבנים רבים בעיר לשימושים חדשים. העובדה כי בניין בית החולים הדסה ומבני האוניברסיטה העברית נותרו מנותקים על [[הר הצופים]] דרשה התאמת מבנים חדשים עבור בית החולים והאוניברסיטה. מרפאות הדסה וחדרי האשפוז הועברו ל[[בית החולים של המיסיון האנגלי|בית החולים האנגלי]], [[בית החולים הגרמני (ירושלים)|בית החולים הגרמני]] ולבית הספר לאחיות ששכן במנזר סן ג'וזף. מבנים אלה, שהיו ממוקמים ב[[רחוב הנביאים]] היו סמוכים זה לזה ואפשרו תפעול יעיל של בית החולים. האוניברסיטה העברית התמקמה ב[[בניין טרה סנטה]], ב[[מנזר רטיסבון]] ובמבנים ב[[מגרש הרוסים]] אשר שימשו קודם לכן את שלטונות המנדט הבריטי. מספר התלמידים באוניברסיטה בשנת [[1950]] הגיע ל-2,000 תלמידים.
במקביל למשרדי הממשלה וסמוך להם, תכננו האדריכלים [[היינץ ראו]], [[ריכרד קאופמן]] ויוסף קלארווין את קריית האוניברסיטה בגבעת רם. הקריה נחנכה בשנת [[1954]], עם השלמת בניית מספר מבני כיתות. בהמשך נבנו בניין [[הספרייה הלאומית]] בגבעת רם, ומבני הפקולטות למשפטים, לבוטניקה ולפיזיקה, בית הכנסת האוניברסיטאי ובית הספר [[התיכון ליד האוניברסיטה]].
שורה 45 ⟵ 46:
==שלטון מקומי==
{{ערך מורחב|עיריית ירושלים}}
ב-[[14 בנובמבר]] [[1950]] נערכו בחירות מוניציפליות, ומועצת העיר הנבחרת הראשונה התכנסה ב-[[14 בנובמבר]] [[1950]]. קשיים קואליציוניים הביאו לבחירת [[שלמה זלמן שרגאי]], ממנהיגי תנועת [[הפועל המזרחי]], כראש העיר, אולם הוא התפטר ב-[[22 באוגוסט]] [[1952]] ובמקומו נבחר [[יצחק קריב]], שכיהן כראש העיר עד [[3 באפריל]] [[1955]].
שורה 68 ⟵ 69:
בעקבות החתימה על הסכמי שביתת הנשק, הגיעו תיירים יהודים רבים לעיר, ומלונות העיר שופצו ואף החלה בניית מלונות חדשים.
==תכניות האב לפיתוח העיר==
| |||