ממלא מקום שר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון
אין תקציר עריכה
שורה 33:
== דוגמאות למילוי מקום שר ==
* בשנת 2006, מילא שר הבינוי והשיכון [[מאיר שטרית]] את מקומו של שר המשפטים [[חיים רמון]], שפרש מתפקידו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
* ב-2 בדצמבר 2014, פיטר ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] את שרת המשפטים [[ציפי לבני]] ואת שר האוצר [[יאיר לפיד]]. בעקבות כך התפטרו יתר השרים ממפלגת [[יש עתיד]] מהממשלה (שרת הבריאות [[יעל גרמן]], שר המדע [[יעקב פרי]], שר החינוך [[שי פירון]] ושר הרווחה [[מאיר כהן]]). נתניהו מילא את תפקידי כל השרים המפוטרים והמתפטרים במשך שלושה חודשים, עד ל-5 במרץ 2015 (בהתאם למגבלת החוק). בשל העובדה כי כבר לא היה לו רוב קואליציוני, נמנע ממנו למנות שרים חדשים ועל כן נשארו המשרדים מיותמים עד לאחר השבעת [[הכנסת העשרים]], שאיפשרה לממשלה היוצאת למנות שוב ממלאי מקום מכוח עיקרון הרציפות, שיכהנושכיהנו עד למינוי שרי הממשלה החדשה.
* ב-[[1 בפברואר]] [[2015]] מונה השר [[נפתלי בנט]] לממלא מקום [[השר לאזרחים ותיקים]] במקומו של השר [[אורי אורבך]], בשל נבצרותו.מחלתו זמןשגרמה קצרלנבצרותו לאחרובהמשך מכן נפטר אורבךלפטירתו.
* במהלך 2015, מילא השר [[גלעד ארדן]] את מקומו של שר הביטחון [[משה יעלון]] מספר פעמים, בעת שהייתו בחו"ל.<ref>ראה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec176.aspx החלטה מספר 176 של הממשלה מיום 05.07.2015]</ref><ref>ראה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec600.aspx החלטה מספר 600 של הממשלה מיום 25.10.2015]</ref>
* ב-[[1 בנובמבר]] [[2015]], הודיע [[אריה דרעי]] על התפטרותו מתפקיד [[שר הכלכלה]], על רקע סירובו לחתום על סעיף 52 ל[[חוק ההגבלים העסקיים]], המאפשר לו לעקוף את סמכויות [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] ולאשר את [[מתווה הגז]]. בהתאם לחוק, החל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] לכהן כממלא מקום שר הכלכלה.