מלון פלטין – הבדלי גרסאות

==היסטוריה==

ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] הוזמן ה[[אדריכל]] [[אלכסנדר ברוולד]], מחשובי האדריכלים בתקופת [[היישוב]], לתכנן מלון יוקרתי עבור [[אהרון מאיר מזיא]] וחתנו, [[צבי איזקסון]], במרכז העיר הצעירה תל אביב. ברוולד ניסה לייצר במבנה סגנון אדריכלי ישראלי חדש על ידי סינתזה ייחודית בין המורשת האירופאית, הבנייה הטורקית-מזרחית שמצא ב[[יפו]] וניצני הרוח המודרנית החדשה. בית פלטין ניצב על הצומת שבין [[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|הסגנון האקלקטי]] של תחילת [[המאה העשרים]], לבין ה[[אדריכלות מודרנית|מודרניזם]] החמור המאוחר יותר, ששאף לנקות את האדריכלות מכל שרידיה ההיסטוריים.

 

בעת בניינו ופתיחתו בשנת [[1926]] נחשב למלון המרכזי, החדשני והמפואר בעיר. המלון הכיל 60 חדרים, אולם [[קונצרט]]ים בו ניגנה [[התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית]] ומועדון [[ביליארד]] וריקודים. מזיא ואיזקסון מסרו את ניהול המלון לידי צבי ברסקי שהיה יזם בעסקי המלונאות, אך תוך זמן קצר כשלו עסקיו של ברסקי. ב-[[1933]] נמסר הניהול לפימה הרמן שלוסברג ואשתו גוסטה (הוריהן של [[לאה רבין]] ואביבה יפה, אשתו של [[אברהם יפה]]), שזה אך עלו מגרמניה. רבים מבכירי שלטונות [[המנדט הבריטי]] התארחו בו, ותרומתו לחיי הלילה בעיר משכה קצינים בריטים רבים. בין המכובדים ששהו במלון נמנו הלורד [[אדמונד אלנבי]], הלורד [[אלפרד מונד]], [[נחום סוקולוב]], נשיא [[צ'כוסלובקיה]] [[תומס מסריק]], רעיית קיסר [[אתיופיה]] [[היילה סלאסי]], [[יחיאל ויצמן]] ועוד.