עירית פשטן – הבדלי גרסאות

ב-2008 שיחקה בהצגה "[[אהובת הדרקון]]", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ'. היא גילמה את דמותה של אורה ויצמן, אשתו של מר ויצמן ([[ארז שפריר]]), צופה שעולה לבמה, מספר את ההיכרות שלו ושל אשתו והקשר ביניהם, סיפור אותו משחקים השחקנים. אורה ויצמן עולה בעקבות בעלה לבמה והשחקנים מנסים לסייע להם לפתור את הבעיות במערכת היחסים ביניהם.

 

 

ב-2007 זכתה ב[[פרס רוזנבלום]] לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב. השופטים כתבו בנימוקיהם:

 

כשרונה של עירית פשטן בלט עוד בתקופת לימודיה בבית הספר למשחק בית צבי ובשנים שבהן הופיעה בתיאטרון באר-שבע. אבל אין ספק שתיאטרון החאן בירושלים העניק לה את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל הגדול שלה. שילוב של כמה גורמים רבי ערך כמו להקת שחקנים קבועה, [[רפרטואר]] נועז ורב דמיון, ובעיקר נכונות חסרת פשרות לעשות ניסיונות אמנותיים – אפשרו לפשטן לעצב כמה וכמה תפקידים בלתי נשכחים, מתפקיד אמא ב"צל חולף" ועד תפקידיה ב"בגידה", ב"הזמרת בעלת הקרחת" ובעת האחרונה ב"שלוש נשים מחכות". על אף מחויבותה המובהקת ל[[אנסמבל]] ולעבודת הצוות, מצליחה פשטן להתבלט בתור שחקנית המעצבת תפקידי אופי ברגישות פסיכולוגית מרשימה, גם כאשר מדובר בדמויות [[גרוטסקה|גרוטסקיות.]] פשטן יודעת לצקת לתוכן חום ואנושיות."}}

 

עירית פשטן נשואה ל[[יוסי עיני]], שחקן להקת החאן ולהם שלושה ילדים.