עורק הכסל הפנימי

עוֹרֵק הַכֶּסֶל הַפְּנִימִי (TA: arteria ilica interna), אשר נקרא בעבר גם עוֹרֵק שִׁפּוּלֵי הַבֶּטֶן (arteria hypogastrica), הוא עורק באגן המתפצל מעורק הכסל המשותף ומספק לדם לאיברי האגן.

אנטומיה

עורק הכסל הפנימי מספק דם לדופן האגן, לאיברים הפנימיים בו, לעכוז, למערכת הרבייה ולמדור התיכון של הירך.

זהו עורק קצר ועבה, הקטן מעורק הכסל החיצון, ואורכו 3–4 ס"מ.

מהלך

ראשיתו של העורק בנקודת הפיצול של עורק הכסל המשותף, מול מפרק העצה והכסל. הוא יורד מטה אל השוליים העליונים של נקב השת הגדול ומתפצל לשני גזעים גדולים: קדמי ואחורי.

העורק נמצא מאחורי השופכן, קדמי לווריד הכסל הפנימי, גזע המותניים והעצה והשריר האגסי. סמוך לראשיתו הוא תיכון לווריד הכסל החיצון, הנמצא בינו לבין שריר המותניים הגדול. מתחתיו העצב הסותם.

סעיפים

סדרם המדויק של ענפי עורק הכסל הפנימי משתנה מאדם לאדם. באופן כללי, העורק מתפצל לחלק קדמי וחלק אחורי, כאשר מהאחורי מסתעפים עורק העכוז העליון, עורק הכסל והמותניים ועורקי העצה הצדיים, ומהקדמי מסתעפים יתר העורקים.

בעובר

בעובר עורק הכסל הפנימי גדול כפליים מעורק הכסל החיצון, והוא למעשה המשכו הישיר של עורק הכסל המשותף.

העורק עולה לאורך דופן שלפוחית השתן, ואז מאחורי דופן הבטן הקדמית לכיוון הטבור, בהתמזגו עם העורק המקביל בצד הנגדי.

בעוברם בפתח הטבור, אז הם נקראים עורק הטבור, הם נכנסים לחבל הטבור ומסתלסלים סביב וריד הטבור, עד שלבסוף הם מסתעפים בשליה.

בלידה, כאשר נפסקת אספקת הדם השלייתית, רק חלקו האגני של עורק הטבור נשאר פתוח, וממנו מסתעפים העורקים השלפוחיתיים העליונים. שאריתו של העורק הופכת למיתר סיבי – מיתר עורק הטבור.

שונות באוכלוסייה

עורק הכסל הפנימי יכול לצאת בגבהים שונים מעורק הכסל המשותף, דבר המשפיע על אורכו. אף שאורכו הממוצע נע סביב 3 ס"מ, הוא יכול להגיע עד ל-7 ס"מ או להיות קצר עד כדי סנטימטר אחד.

מקום הפיצול של העורק משתנה, ויכול להיות בין הגבול העליון של עצם העצה והגבול העליון של נקב השת הגדול.