איה סופיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה, עריכה
הרחבה
שורה 4:
 
 
'''איה סופיה''' (ב[[יוונית]]: '''Αγία Σοφία''', אַגִיָה סוֹפִיָה - "כנסיית החוכמה הקדושה", ב[[לטינית]]: '''Sancta Sophia''', ב[[טורקית]]: '''Ayasofya''') היאהיתה [[כנסייה]] ביזנטית בעיר [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|יוונית-אורתודוקסיתקונסטנטינופול]], כיום הנמצאת ב[[איסטנבול]] שב[[טורקיה]], ונחשבת לאחת הדוגמאות הבולטות של ה[[אמנות ביזנטית|אמנות]] וה[[אדריכלות ביזנטית|אדריכלות]] של [[האימפריה הביזנטית]], ולאחד הבניינים המפורסמים בעולם. לאחר התפרקות האימפריה, הפכה ל[[מסגד]] וכיום היא משמשת כ[[מוזיאון]].
 
לאחר שהעיר נכבשה על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] בשנת [[1453]] הפך המבנה ל[[מסגד]] ומשנת [[1934]] הוא משמש כ[[מוזיאון]] המשמר את מורשת הבניין בתקופות שונות ומושך אליו תיירים רבים מרחבי תבל.
== ההיסטוריה של הכנסייה==
 
במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת על ידי [[קונסטנטיוס השני]] בנו של [[קונסטנטינוס]]. כנסייה זו נחנכה ב-[[15 בפברואר]] [[360]] ונשרפה בזמן [[מהומות ניקה]] בשנת [[532]]. הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון]] הורה על בניית הכנסייה, ולשם בניית הכנסייה אספו הבנאים עמודים, כותרות ואבנים מסותתות ממקומות שונים ואף ייבאו אבנים ממצרים. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבע הקיסר, עבדו בהקמת הכנסייה, שהייתה מיועדת להיות קתדרלת העיר, ובשירותים לבנאים קרוב ל-10,000 פועלים. הקיסר חנך את המבנה ב-[[26 בדצמבר]] [[536]] אולם חלק מהפסיפסים הושלמו במועד מאוחר יותר. בעת ההיא, ולמשך כ-1,000 שנים, עד אשר נבנתה [[קתדרלת סביליה]], הייתה זו הכנסייה הגדולה בעולם.
== ההיסטוריה של הכנסייההמבנה==
במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת על ידי [[קונסטנטיוס השני]] בנו של [[קונסטנטינוס]]. כנסייה זו נחנכה ב-[[15 בפברואר]] [[360]] ונשרפה בזמן [[מהומות ניקה]] בשנת [[532]].
 
במקום שבו עומדת כיום כנסיית איה סופיה, עמדה במאה הרביעית כנסייה אחרת, שממנה לא נותרו שרידים. לאחר הריסתה נבנתה במקום כנסייה נוספת על ידי [[קונסטנטיוס השני]] בנו של [[קונסטנטינוס]]. כנסייה זו נחנכה ב-[[15 בפברואר]] [[360]] ונשרפה בזמן [[מהומות ניקה]] בשנת [[532]]. הקיסר [[יוסטיניאנוס הראשון]] הורה על בניית הכנסייה מחדש, ולשם בניית הכנסייהכך אספו הבנאים עמודים, כותרות ואבנים מסותתות ממקומות שונים ואף ייבאו אבנים ממצרים. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבע הקיסר, עבדו בהקמת הכנסייה, שהייתה מיועדת להיות קתדרלת העיר, ובשירותים לבנאים קרוב ל-10,000 פועלים. הקיסר חנך את המבנה ב-[[26 בדצמבר]] [[536]] אולם חלק מהפסיפסים הושלמו במועד מאוחר יותר. בעת ההיא, ולמשך כ-1,000 שנים, עד אשר נבנתה [[קתדרלת סביליה]], הייתה זו הכנסייה הגדולה בעולם.
 
[[פרוקופיוס]] מתאר את בניית הכנסייה על ידי איזדור ממילטוס ואנת'מיוס מטראלס. אנת'מיוס (שאף השתמש בסוג של [[קמרה אובסקורה]] בניסיונותיו{{הערה|1=[[אליסטר קמרון קרומבי]], ''Science, optics, and music in medieval and early modern thought'',p.205}}) מת לאחר שנה ואיזדור סיים את הבנייה. רעידות אדמה שהתרחשו באוגוסט 553 ובדצמבר 557 פערו סדקים בכיפת הכנסייה. רעידה נוספת במאי 558 מוטטה את הכיפה על המזבח והבמה תוך שהיא גורמת להם נזקים. הכנסייה נחנכה פעם נוספת בשנת [[563]] אחרי שהכיפה נבנתה מחדש והוגבהה לגובה 55.6 מטר. הבניין היה מהמפוארים בבניינים שנבנו, וקירותיו הפנימיים כוסו [[פסיפס]]ים ו[[שיש]]. לאחר שראה את הבניין המפואר הכריז יוסטיניאנוס: "ניצחתי, אותך [[שלמה המלך|שלמה]]!" (''Νενίκηκά σε Σολομών'').
שורה 13 ⟵ 17:
לאחר [[רעידת אדמה]] אשר אירעה בשנת [[989]], שבה נהרסה כיפת המבנה, הזמין הקיסר [[בסיליוס השני]] את הארכיטקט הארמני טרידאט לבצע תיקונים בכנסייה. תוקנו הקשת המערבית וחלק מהכיפה. התיקונים נמשכו שש שנים, והכנסייה נפתחה מחדש בשנת [[994]].
 
מיום חנוכת המבנה, ולמשך כ-1,000 שנים, עד אשר נבנתה [[קתדרלת סביליה]], היה זה המבנה הגדול בעולם והוא עורר התפעלות רבה אצל המבקרים בו. המבנה סימל את עוצמתה של האימפריה הביזנטית, ובו נערכו טקסי ההשבעה של הקיסרים החדשים של האימפריה. איה סופיה הייתה מקום מושבו של [[פטריארך קונסטנטינופול]], והמקום בו נערכו הטקסים הדתיים בהשתתפות משפחת הקיסר. במהלך [[מסע הצלב הרביעי]] וכיבוש העיר, הפכה הכנסייה ל[[נצרות קתולית|קתולית]], ורביםוחלק מאוצרותיה נבזזו. לאחר זמן, חזרה הכנסיה לשליטת הביזנטים.
 
==מכנסיה למסגד==
לאחר כיבוש העיר על ידי הסולטאן העות'מאני [[מהמט השני]] בשנת [[1453]], הפכה הכנסייה למסגד, ציורי הקיר והפסיפסים בה כוסו טיח והמבנה עבר התאמה לתפקידו החדש כמסגד. לשם כך נבנו ארבעה [[מינרט]]ים, [[מחראב]] ב"קיר הקיבלה" ו[[מינבר]] לצדו.
 
מסגד איה סופיה הפך למודל לחיקוי בבנייה העות'מאנית, ובמיוחד במבנההושפע ממנו מבנה [[המסגד הכחול]] שנבנה בסמוך אליו.
 
==מוזיאון==
בשנת [[1934]] תחת שלטונו של נשיא [[טורקיה]] [[מוסטפא כמאל אטאטורק]] הפך המבנה למוזיאון. במסגרת תהליך הפיכתו למוזיאון נחשפו הפסיפסים הנוצרים הקדומים. בשנת [[1993]], לאחר בדיקה של [[אונסק"ו]] שגילתה שהמבנה מוזנח ביותר, הוחלט על תוכנית לשיקום המבנה.
 
בסוף [[המאה ה-20]] ביוזמת [[ילמז אזטונה]] התקבלה החלטה להרשות תפילות בגלריה פרטית של הסולטאנים שנמצאת במתחם.
 
== תיאור המבנה==
במרכז הכנסייה נמצאת [[כיפה (מבנה)|כיפה]] מרכזית שקוטרה 31 מטרים וגובהה 56 מטרים. כיפה זו קטנה במקצת מכיפת ה[[פנתאון]] שב[[רומא]]. ארבעה [[עמוד|עמודים]] בארבע פינות המבנה מחזיקים את משקלה הרב של הכיפה על ידי [[פנדנטיבה]] (משולשים קמורים מתחת לכיפה המעבירים את העומסים ל-4 נקודות). בכניסה המערבית של המבנה ובצידו המזרחי של המבנה ישנן חצאי כיפות היוצרות [[אכסדרה|אכסדראות]]. ה

המבנה ניזוק מספר פעמים בשל [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]]. הכיפה קרסה לאחר רעידת אדמה בשנת [[558]], ולאחר שנבנתה מחדש קרסה שוב בשנת [[563]]. חלקים מהכיפה קרסו בשנים [[989]] ו-[[1346]].

פנים הכנסייההמבנה מצופה בשיש, וב[[פסיפס|פסיפסים]] בצבעים, ירוק, לבן, ורוד וזהב המתארים אישים מהתקופה הביזנטית ודמויות מעולם הנצרות.
 
==גלריה==
שורה 34 ⟵ 44:
 
</gallery>
 
== הפסיפסים ==
{{להשלים|נושא=אמנות}}
 
==קישורים חיצוניים==