שירת הבקשות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''שירת הבקשות''' היא כינוי לאוסף [[פיוט|פיוטים]] המושרים על ידי הקהל ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לפני [[תפילת שחרית]], בעיקר ב[[שבת|שבתות]] [[חג|ובחגים]].
 
התכנים בהם היא עוסקת הם בעיקר שבח לקב"ה, שירי שבת, שירי געגועים ל[[ארץ ישראל]] ועוד.{{ש}} תהליך היווצרותו של מנהג שירת הבקשות אינו ברור דיו, אולם ידוע שפיוטים מסוג "בקשה" נכללו כבר במחזורי תפילה מ[[ספרד]], לפני ה[[גרוש ספרד|גרוש]]. התפילה בלילה, שהיא מאפיין מרכזי של שירת הבקשות, הייתה נהוגה בספרד וב[[ארץ ישראל]] כבר ב[[ימי הביניים]]{{הערה|1=אסיקה מרקס, '''שחר אעיר מתנומות''', שירת הבקשות בבית הכנסת הספרדי הר-ציון בירושלים, בהוצאת המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים 2007 עמ' 7 (במבוא בחוברת המלווה ששה תקליטורים עם שירת הבקשות השלמה).}}. שירת הבקשות צברה תאוצה בחוג המקובלים ב[[צפת]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]]. עם התפשטותה של תורת ה[[קבלה]] הצפתית, הגיעה שירת הבקשות לארצות [[אגן הים התיכון]] והונהגה בקהילות [[עיראק]], [[מרוקו]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[איטליה]], [[רודוס]] [[יוון]], [[יוגוסלביה]] [[טורקיה]] [[לבנון]] ו[[סוריה]]. שירת בקשות הונהגה גם בכמה קהילות ספרדיות ב[[מערב אירופה]] כדוגמת [[אמסטרדם]] ו[[לונדון]].
 
בקהילות כגון קהילת העיר [[חאלב]] היא [[ארם צובא]] שב[[סוריה]], קהילת [[טורקיה]] וקהילת [[מרוקו]] התפתחה שירת הבקשות לממדים גדולים. שם סודרו ספרים מיוחדים (כמו הספר "שיר ידידות" בקהילת מרוקו שנדפס בשנת תרפ"א במרקש, ספר ה'מפטירין' ליהדות טורקיה) שליד הפיוטים מציינים את הלחנים וה[[מקאם|מקאמים]] (וב"שיר ידידות" את הנובות) כדי להקל על הקהל השר את הבקשות. בקהילות אלו נהגו לקום [[שבת|בשבתות]] החורף (שבהן הלילות ארוכים) בעוד לילה, ומתקבצים יחד בבית הכנסת ושרים את שירת הבקשות במשך כארבע שעות, עד זמן תפילת שחרית. בקרב יוצאי סוריה ומרוקו שירה זו מכונה שירת הבקשות. שירת הבקשות ממשיכה בקרב יוצאי קהילות אלו גם ב[[ארץ ישראל]] כיום.