מועצת המטבע פלשתינה (א"י) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
בחודשים האחרונים שלפני תום המנדט ניהלה ממשלתו מדיניות של "תוהו ובוהו" כלכלי. ב[[פברואר]] [[1948]] כ-3 חודשים לפני תום המנדט בהתאם להחלטת [[האומות המאוחדות]], הוצאה ארץ ישראל מ[[גוש השטרלינג]]. לצעד פוליטי זה, לא הייתה השפעה על פעילותה של מועצת המטבע, והוא נועד, כפי הנראה, לזרוע מבוכה כלכלית במגזר הכלכלי היהודי המודרני, שפגיעותו הצפויה משינויים בתחום הכספים והמטבע, הייתה רבה מזו של המגזר הערבי. אקט זה, קודם ע"י בנק אנגלו-פלשתינה, בהכנת עתודה של מזומנים גדולה, אשר מנעה זעזוע בשוק המזומנים, וגל המשיכות שהחל עם הסילוק מגוש היורו, פסק תוך ימים ספורים{{הערה|[[חיים ברקאי]], "ימי בראשית של המשק הישראלי", הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, [[1990]], עמוד: 25}}.
בראשית חודש מאי 1948, הופסקה פעילות נציגות מועצת המטבע בארץ , בטענה ש'בגלל תנאי הביטחון היא איננה יכולה להמשיך ולספק מזומנים בארץ' .
עם הקמת המדינה, הועברה האחריות להדפסת שטרות הכסף, מידי מועצת המטבע לידי בנק אנגלו-פלשתינה. מועצת המטבע המשיכה לתפקד בלונדון והנפיקה שטרות עבור עבר הירדן, ורצועת עזה. אמנם הייתה נכונות מצידה להמשיך ולהנפיק לירות ארץ ישראליות תמורת לי"ש, גם עבור המדינה, אך לא היה בכך כל הגיון שכן בעקבות זאת הייתה מוגבלת כמות המזומנים שבשטחה של ישראל.▼
▲עם הקמת המדינה, הועברה האחריות להדפסת שטרות הכסף,
ב-[[29 בינואר]] [[1949]], הודיעה בריטניה על [[הכרה דיפלומטית|הכרה]] [[דה פקטו]] במדינת ישראל{{הערה|[[יהושע בן אריה]], " ההיסטוריה של ארץ-ישראל - מלחמת העצמאות (1947 - 1949)", יד יצחק בן-צבי כתר הוצאה לאור, ירושלים, [[1983]], עמוד: 90}}. עובדה זאת הביאה לפתיחת משא ומתן בין המדינות על יישוב מחלוקות כלכליות. במסגרת זאת, ויתרה ישראל על חלקה ברווחי מועצת המטבע.
| |||