מוסא אבו מרזוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים ביחס לסימני פיסוק, תיקון קישור לפירושונים
שורה 4:
משפחתו של אבו מרזוק, שמקורה ב[[יבנה]], [[הנכבה|גורשה]] במהלך [[מלחמת העצמאות]] ל[[פליט|מחנה הפליטים]] בעיר [[רפיח]].
 
לאחר לימודי התיכון ברפיח, סיים אבו מרזוק ב-[[1976]] לימודי הנדסה ב[[קהיר]] וקיבל תואר ראשון ב[[הנדסה מכנית]]. בשנת [[1978]] היה לחבר בגוף המייסד של האוניברסיטה ה[[אסלאם|אסלאמית]] ב[[עזה]]. לאחר לימודיו בקהיר, יצא אבו מרזוק לעבוד ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]] והחל לעבוד כמהנדס בחברת המים והחשמל ב[[איחוד האמירויות הערביות]], ולאחר מכן כמהנדס בחברת [[נפט]]. ב[[ארצות הברית]], למד אבו מרזוק הנדסה תעשייתית, קיבל [[בוגר אוניברסיטה|תואר ראשון]], ומאוחר יותר [[דוקטור|דוקטורט]]ט. במהלך שהותו בארצות הברית קיבל אזרחות אמריקנית{{מקור}}.
 
את פעילותו הפוליטית במסגרת תנועת [[האחים המוסלמים]] החל אבו מרזוק בשנת [[1986]]. הוא התקדם בהיררכיה של חמאס בעיקר ב-[[1989]], לאחר מעצר מרבית מנהיגי התנועה במהלך [[האינתיפאדה הראשונה]]. לטענת ישראל, בשנים 1991-1993 הוא שלח כספים ממקום מושבו ב[[ארצות הברית]] לאנשי חמאס ב[[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]] לצורך מימון פעילות החמאס.{{הערה|שם=חוץ}}. בשנת [[1992]] נבחר לעמוד בראש הלשכה המדינית של חמאס ומילא את התפקיד ממקום מושבו ב[[עמאן]], בירת [[ירדן]], עד אשר גורש ממנה ב-[[30 ביוני]] [[1995]]. לאחר גירושו מירדן הגיע ל[[ארצות הברית]] ונעצר ב[[נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי]], כמי שנכלל ברשימת טרוריסטים. בתחילה, [[ישראל]] דרשה את הסגרתו,{{הערה|שם=חוץ|1=[http://mfa.gov.il/MFA/MFA-Archive/1996-1997/Pages/Arrest%20Warrant%20for%20Abu%20Marzook.aspx Arrest Warrant for Abu Marzook], Israel Ministry of Foreign Affairs}}, אולם בהמשך חזרה בה בהוראת ראש הממשלה דאז [[בנימין נתניהו]], מחשש שמשפטו יעורר את הארגון לחדש פיגועים, והוא נשאר בכלא האמריקני עד ששוחרר ב-[[4 במאי]] [[1997]].{{הערה|[http://edition.cnn.com/WORLD/9705/06/marzook/index.html Hamas leader deported to Jordan], CNN, May 6, 1997}}. לאחר שחרורו מהכלא האמריקני נבחר לסגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. [[חוסיין מלך ירדן]] הסכים לתת לו מקלט בשל הלחץ הגובר מצד הציבור הירדני.
 
ב[[יולי]] [[1997]], לאחר [[פיגוע התאבדות]] ב[[שוק מחנה יהודה]] ב[[ירושלים]], הוחלט בקבינט המדיני-ביטחוני שיש לפגוע במנהיגי חמאס. אנשי המוסד הציעו ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] מספר שמות, ביניהם [[ח'אלד משעל]] ומוסא אבו מרזוק. נתניהו העדיף שאנשי המוסד יתנקשו בחייו של אבו מרזוק, אך אנשי [[המוסד]] הזהירו את נתניהו כי פגיעה באזרח אמריקני שהשלטונות מסרבים להסגיר תגרור פגיעה ביחסים בין ישראל ל[[ארצות הברית]]. לבסוף הוחלט כי משעל יהיה היעד להתנקשות אולם ה[[ההתנקשות בח'אלד משעל|ניסיון כשל]].
 
ב-[[21 בנובמבר]] [[1999]] גורש בשנית מירדן, עם שובו מ[[איראן]]. לאחר תקופה שבה התגורר ב[[סוריה]], עבר בתחילת [[2012]] ל[[קהיר]]{{הערה|{{וואלה!||תושב חדש בקהיר: בכיר חמאס מוסא אבו מרזוק|2501108|17 בינואר 2012||13}}}} עם עזיבת ראשי החמאס את סוריה. בשנת [[2014]] שהה כחודשיים ב[[רצועת עזה]] לאחר ש[[מצרים]] אישרה את כניסתו, על מנת להשלים את הסכם הפיוס בין [[פת"ח]] לחמאס.{{הערה|1=[http://www.iba.org.il/bet/?entity=1019117 "אל קודס": בכיר חמאס אבו מרזוק ייצא היום למצרים], באתר [[רשת ב']], 18 ביוני 2014}}.
 
על פי דיווחים בתקשורת, מצרים מנסה לקדם את מעמדו של אבו מרזוק, ולפעול לכך שיחליף את חאלד משעל בהנהגת החמאס{{הערה|{{הארץ|ג'קי חורי|על רקע המגעים להפסקת אש, מצרים מסמנת יורש למשעל|1.2398356|6 באוגוסט 2014}}}}
 
ב-[[2006]] הביע אבו מרזוק הכרה בישראל בראיון לתחנת הרדיו ה[[ישראל|ישראלית]]ית-[[פלסטינים|פלסטינית]] "רדיו כל השלום" באמרו כי "אין ספק שיש הכרה מציאותית שלנו בישראל, בכך שישראל קיימת בשטח - ואין חותמים הסכמים עם גוף דמיוני אלא עם מי שקיים. ישראל קיימת וכולם מתייחסים להסכמים האלה. הבעיה אינה נמצאת ביחס לזה, ולא זה מה שדורשים מחמאס. הבעיה שלנו היא הדרישה להכיר בלגיטימיות של הכיבוש - ולכך לא נסכים".{{הערה|{{ynet|עלי ואקד ורועי נחמיאס|אבו מרזוק מפתיע: "ישראל היא עובדה קיימת"|3218743|20 בפברואר 2006|}}}}
 
אבו מרזוק, חבר הגוף המייסד של מוסד "אל-קֻדְס" אשר נוסד ב-[[2001]] ב[[ביירות]], משמש חבר ועדת המעקב של [[הוועידה הלאומית האסלאמית]]. הוא נמצא על התפר שבין האגף המתון בחמאס, לבין ההנהגה הקיצונית של הארגון - בראשות ח'אלד משעל וד"ר [[מחמוד א-זהאר]]. אבו מרזוק מופקד בלשכה המדינית על גיוס הכספים בארצות הברית. הוא נחשב למעשה לאחד מ"הוגי הדעות" של הנהגת חמאס.