ראשונים – הבדלי גרסאות

בין יהודי ספרד ליהודי אשכנז היו הבדלים רבים בדרכי החיים ובאופי היצירה, דבר שלבסוף הוביל להבדלי המנהגים בין ה[[אשכנזים]] ל[[מזרחים]]. בספרד נשמר מבנה הקהילה שאפיין את יהדות בבל בתקופת הגאונים, של הנהגה תורנית מרכזית שעל פיה יישק דבר, ומקור כוחה וסמכותה מן התלמוד הבבלי שנלמד ב[[ישיבה|ישיבות]]. לעומת זאת באשכנז ובצרפת הייתה [[אוטונומיה]] רבה לקהילות, והן נטו לשמר ולפתח מסורות ומנהגים שונים במקומות בהם חיו. העיסוק הלא-הלכתי בספרד נטה יותר לצד ה[[פילוסופיה]] וה[[קבלה]], ואילו באשכנז נטה יותר לצד ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]] וה[[מדרש]]. בספרד המוסלמית היה גם, בעיקר במחצית הראשונה של תקופת הראשונים, מצב ייחודי שבו העוצמה הפוליטית והתרבותית לא הייתה בידי הרבנים דווקא אלא אצל אנשי החצר, המשכילים והמשוררים (כשהם כולם אנשי תורה ומקיימי מצוות). זו הייתה מציאות נדירה, שלא נמצאה כמותה באשכנז ולא בשאר הקהילות היהודיות עד העת החדשה.

 

חיי היהודים באירופה ב[[ימי הביניים]] מתאפיינים במעברים תכופים מתקופות של שלווה יחסית לתקופות של רדיפות, פרעות וגירושים. [[המאה ה-11]] הייתה נוחה יחסית ליהודים: בספרד המוסלמית ([[אל-אנדלוס]]) היה [[תור הזהב של יהדות ספרד|תור הזהב]] בעיצומו, ובגרמניה הלך והתבסס היישוב היהודי. אולם בסוף המאה בא [[מסע הצלב הראשון]] ([[1096]]), שבהיסטוריה של יהדות אשכנז מוכר יותר כ[[פרעות תתנ"ו]], ובעקבותיו עבר מרכז הכובד התורני לצרפת.

 

==ראו גם==

* [[עליית בעלי התוספות]]

 

==לקריאה נוספת==