ז'אן ד'ארק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoav Nachtailer (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
Nitzanzimran (שיחה | תרומות)
שורה 34:
בחלוף הזמן ביקשה ז'אן ד'ארק מהמלך שארל להצטרף לקרבות, אך המלך ההססן, רודף התענוגות ושונא הפעילות והמלחמות, העדיף לשלוח לה עוד כמה מאציליו, יחד עם חייליהם. כתוצאה מכך גדל צבאה של ז'אן, אך יחד עם זאת גדלו גם חוסר המשמעת והאנדרלמוסיה שבצבא, דבר שהגביר הקושי של ז'אן לפקד על הצבא. בכל זאת ז'אן המשיכה בניצחונותיה וערים נוספות נכבשו מחדש על ידי הצרפתים. האזרחים המשוחררים ראו בז'אן ד'ארק קדושה ועושה נסים וקיבלו אותה בהתאם. חצר המלכות של שארל השביעי נשארה רחוק מהקרבות, עסוקה במסיבות, ניאוף וחתרנות חצר זולה, ונראתה כפויית תודה לז'אן המשחררת את אדמותיה מעול הכיבוש.
 
בינתיים, ביקשו האנגלים מהמלך-ילד האנגלי [[הנרי השישי]] להגיע מהר לפריז, שם הוא נמשח למלך צרפת ב[[בזיליקת סן דני]]. לבסוף הסכים שארל לעלות יחד עם ז'אן ולכבוש את העיר ריימס, כי שם, לפקודת הקולות שהדריכו אותה, עליה להכתיר את שארל השביעי למלך צרפת האמיתי (בקתדרלת [[נוטרדאם דה ריימס|נוטרדאם]] שבעיר זו הומלכו רוב מלכי צרפת). שארל, כאמור, התרחק מלוחמה והעדיף לנהל משא ומתן עם הערים הבורגונדיות תומכות האנגלים, ביניהן ריימס, מאשר לכבוש אותן בקרב כפי שחפצה ז'אן ד'ארק. על כן המסע לריימס ארך זמן רב, הצבא הצרפתי הלך ונחלש וחלק מהחיילים ערקו וחזרו לבתיהם. לבסוף הם הגיעו לעיר ריימס שם הכתירה ז'אן את שארל למלך צרפת בטקס מפואר שתואר רבות בספרות ימי הביניים המאוחרים. ז'אן ד'ארק עצמה קיבלה ממלך צרפת החדש תואר אצולה.
 
=== השבי, המשפט וההוצאה להורג ===