משתה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תמונה
המשך עריכה
שורה 16:
 
בקרב מלכי [[המזרח הקרוב]] ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] נערכו משתאות כשהסועדים אינם ישובים אלא מסבים על ספות, מנהג שסימל יוקרה ומותרות. המנהג הועתק ל[[יוון העתיקה]] למשתאות האצולה ובכללם ה[[סימפוזיון]]. עדויות לנוהג זה בקרב אצולת יוון העתיקה קיימות החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ובהמשך אומץ המנהג בקרב שכבות רחבות יותר שהיו בידיהם העושר והפנאי לעסוק בפעילות זו. המנהג התפשט אל אזורי ההשפעה היווניים, בין השאר ב[[רומא העתיקה]]. משתאות אלו הוזכרו רבות בספרות ובאמנות היוונית והרומית{{הערה|שם=LTR-הערה1|[https://books.google.co.il/books?id=MHJHNWDnNR4C The Roman Banquet: Images of Conviviality], Katherine M. D. Dunbabin, Cambridge University Press, 2003}}. הטקסט "ארוחה בביתו של טרימלכיו" מתוך [[סטיריקון (ספר)|סטיריקון]] מ[[המאה ה-1 לספירה]], המיוחס ל[[פטרוניוס]], מתאר בהרחבה משתה מוגזם ואף גרוטסקי בביתו של טרימלכיו, עבד משוחרר שמפגין כך את עושרו המופרז {{הערה|* [[פטרוניוס]], '''סטיריקון: ארוחה בביתו של טרימלכיו.''' תרגם: רועי אוניקובסקי. [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=958767 חלק א], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=966152 חלק ב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=968769 חלק ג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=971487 חלק ד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=973888 חלק ה], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=979033 חלק ו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=981767 חלק ז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=984048 חלק ח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=986345 חלק ט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=988354 חלק י], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=990542 חלק יא], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=992259 חלק יב], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=994439 חלק יג], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=998880 חלק יד], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1003083&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טו], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1007469&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק טז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1014082&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יז], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=1022623&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0 חלק יח], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1039350&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק יט], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1043700&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כ], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?more=1&itemNo=1059962&contrassID=1&subContrassID=18&sbSubContrassID=0 חלק כא]. פורסם לראשונה במוסף תרבות וספרות של ''הארץ''.}}.
 
היצירה "החכמים במשתה" מאת [[אתנאיוס]] מסביבות שנת [[200]] הכילה כ-30 ספרים ומהווה מעין אנציקלופדיה של ידע בתחומי דעת, תרבות ואמנות שונים. הידע הכלול ביצירה ערוך כשיחות בסימפוזיון שנמשך מספר ימים, סוג משתה שהיה אופייני לשליטי [[מצרים התלמיית]] ה[[העולם ההלניסטי|הלניסטית]].
 
בבתיהם של עשירי יוון ורומא נערכו המשתאות בחדר אוכל רשמי שנקרא "טריקליניום", [[הלחם]] של מילים יווניות שניתן לתרגמו כ"שלוש ספות", הנגזר מעיצוב החדר: לאורך שלושה קירות ניצבו ספות, שעל כל אחת מהן יכלו להתרווח שלושה סועדים בתנוחת רכינה שמאלה. בין הספות הוצבו שולחנות קטנים. המילה העברית "טרקלין" אומצה על ידי [[חז"ל]] ממקור זה לתיאור חדר אירוח מפואר. היהודים בתקופת ה[[משנה]] וה[[תלמוד]] אימצו אופן ישיבה זה עבור סעודות חגיגיות {{הערה|צבי פלג, [http://cms.education.gov.il/nr/rdonlyres/00fc019a-3ba9-4a64-b4df-223fc54c9d57/34107/%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%94%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%94.pdf הישיבה, ההסבה והריהוט ששימש בסעודה בתקופת המשנה והתלמוד], באתר [[משרד החינוך]]}}. מנהג זה משוקע במצוות ההסבה ב[[ליל הסדר#מצוות הסבה|ליל הסדר]], כאשר אכילה בהסבה מסמלת את היות החוגגים בני חורין, בקיימם מנהג אשר עבדים לא יכלו לקיים.