אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 28:
עבור בויס, עצי האלון ואבני הבזלת הם חומרים פיסולים בעלי איכויות ריפוי. עץ האלון נקשר לעבר הנאצי אותו הגרמנים ביקשו להדחיק (עיטור צלב הברזל שניתן לגיבורי מלחמה הוחיה על ידי היטלר שהוסיף לו סמל של עץ אלון בקדקודו), ואילו הבזלת כחומר המייצג אנרגיה קדמונית ואורגנית הייתה עבורו אלמנט מאחד שיביא לריפוי ולשינוי.{{ש}}
 
השפעתו ניכרה גם בעבודותיו של האמן הישראלי [[יצחק דנציגר]] שניפגש עם יוזף בויס בשנת 1970 בגרמניה והושפע ממנו עד מאוד. דנציגר חזר לארץ והחל ליצור את היצירה "נוף תלוי" - יחידה אקולוגית המתפקדת עצמאית התלויה על גבי משטח מרחף באוויר. בשנת 1971 השתתף דנציגר בתערוכת "מושג+אינפורמציה" במוזיאון ישראל ושם הוצגה היצירה שלצידה הוקרנה סדרת שקופיות שהציגה את הרס הנוף בידי האדם.{{ש}}
כהמשך לפרויקט זה יזם דנציגר בתחילת שנות השבעים שיקום ניסיוני של שלוש מחצבות נטושות של מפעלי "נשר" על הר הכרמל. בראשית 1971, יצא דנציגר אל האתר כדי להתוות לו צורה חדשה - לא שחזור הנוף כי אם שיקומו - "שיקום של ממש, כלומר ליצור באתר המחצבה רצף של חוויות ארכיטקטוניות ומעשיות שתהיינה פונקציות של מוקדים אופטיים".{{ש}}
האמן האוסטרלי אנדרו רוג'רס ( Andrew Rogers) שאומר שהאתגר הוא תמיד להשתמש בחומרים בדרך חדשה ושונה ולגרום להם להעביר את המשמעות ולהציג אותם באופן שלא ראו בעבר. על פי מסר זה יצר את הפרויקט "המקצבים של החיים", שנחשב כפרויקט הגדול ביותר של האמנות הסביבתית העכשווית בעולם. הוא יצר שרשרת של אלפי פסלי אבן סביב כדור הארץ.[[File:You Yangs Bunjil geoglyph.JPG|thumb|You Yangs Bunjil geoglyph]]