בית הדר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
מ החזרת פסקה למקומה.
שורה 5:
'''בית הדר''' הוא [[בניין משרדים|בניין המשרדים]] הראשון שנבנה ב[[תל אביב]]. הבניין נמצא בפינת הרחובות [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] ו[[רחוב הרכבת|הרכבת]]. הבניין תוכנן ב-[[1934]] על ידי ה[[אדריכל]] [[קרל רובין]] ([[1899]]-[[1955]]) והוקם בין השנים [[1936]] ו-[[1938]]. מבנה זה הוא גם הבניין הראשון שנבנה כשלד [[פלדה]], סוג בנייה נדיר יחסית בארץ.
הבניין הוא אחת הדוגמאות הטובות למבנה משרדים ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]] בישראל והוא מוגדר כמבנה לשימור כחלק מ[[העיר הלבנה]] של תל אביב. המבנה מאופיין בצורות קובייתיות פשוטות בנות 4 קומות (באגפי המבנה) וחזית עגולה בגובה 5 קומות הפונה אל צומת הרחובות. כמו כן בולטים בו חלונות הסרט האופקיים אשר אפיינו את הסגנון הבינלאומי. בתקופה שבה נבנה, בתוואי רחוב הרכבת של היום עברה [[מסילת הרכבת לירושלים|מסילת הרכבת מיפו שלטונות [[המנדט הבריטי]] השתמשו בבית הדר כמפקדה בתקופות שבהן הטילו [[עוצר]] על תל אביב. ב-[[26 בפברואר]] [[1947]] תקפו את בית הדר ביריות אנשי [[לח"י]]. באותה שנה תכנן גם ה[[אצ"ל]] לתקוף [[מפקדה]] זו, לאחר [[עולי הגרדום|העלתם לגרדום]] של אחדים מחברי האצ"ל. לאור לקחי [[פיצוץ מלון המלך דוד]], כשנה קודם לכן, תכננו חברי האצ"ל לחפור [[מנהרה]] ולהגיע אל הבניין מתחתיו. לצורך כך שכר [[מארק קהאן]], אחד מפעילי האצ"ל, מחסן בבניין לירושלים]], ובסמוך לבית הדר ניצב עד היום [[בית המכס (תל אביב)|בית המכס]] ששכן לצד המסילה.
 
שלטונות [[המנדט הבריטי]] השתמשו בבית הדר כמפקדה בתקופות שבהן הטילו [[עוצר]] על תל אביב. ב-[[26 בפברואר]] [[1947]] תקפו את בית הדר ביריות אנשי [[לח"י]]. באותה שנה תכנן גם ה[[אצ"ל]] לתקוף [[מפקדה]] זו, לאחר [[עולי הגרדום|העלתם לגרדום]] של אחדים מחברי האצ"ל. לאור לקחי [[פיצוץ מלון המלך דוד]], כשנה קודם לכן, תכננו חברי האצ"ל לחפור [[מנהרה]] ולהגיע אל הבניין מתחתיו. לצורך כך שכר [[מארק קהאן]], אחד מפעילי האצ"ל, מחסן בבניין סמוך, במסווה של סוחר תפוחי אדמה הזקוק למחסן. תוך כדי חפירת המנהרה פשטו ב-[[18 ביוני]] [[1947]] אנשי "[[ההגנה]]" על המקום והרסו אותו, כחלק מאירועי [[הסזון הקטן]], במהלך המבצע נהרג חבר "הגנה" {{נזכור את כולם|94558|זאב וורבר}} ממוקש ממולכד שהניח האצ"ל. לאחר מכן פרסמו כרוז שאמר כי גילוי והריסת המנהרה באו "להגן על חירותו הפנימית של היישוב היהודי מפני תעלולי חבורות של פורשים". אנשי "ההגנה" הדגישו שהדבר נעשה ללא שיתוף פעולה עם שלטונות המנדט.
 
בעקבות המבצע, והקריאות שיצאו כנגדו, פרסם [[נתן אלתרמן]] שיר בשם "לא אלחם באחי" (בספר [[הטור השביעי]] קיבל השיר את השם "הנימוק הפסול") ובו הוא יוצא נגד הקריאה "לא אלחם באחי":