חכמי פרובנס – הבדלי גרסאות

במחצית [[המאה ה-8]] נכבשה פרובנס על ידי [[האימפריה הפרנקית]] מידיהם של ה[[מורים]]. מצבם של היהודים שהיה גרוע בימי שלטון המורים ה[[אסלאם|מוסלמים]], ועוד לפני כן בתקופת שלטונם של ה[[גותים#הוויזיגותים|וויזיגותים]] גרם להם לסייע לפרנקים בהשתלטותם על פרובנס, ומלכי [[השושלת הקרולינגית]] ששלטו אז בפרנקים, זכרו ליהודים חסד זה והטיבו עמם. ההגבלות שהגבילו הווזיגותים בוטלו, ואף הוענקו ליהודים זכויות מסוימות. הם חזרו לעסוק במסחר, והיותםומתוקף היותם [[פוליגלוט]]ים אפשרההתאפשר להם לשמש כמתווכים בעניינים מדיניים, בין [[קרל הגדול]], לבין ה[[ח'ליפה|חליפות]] המוסלמית. ישנם חוקרים המבקשים לומר כי [[קרל הגדול#יחסו ליהודים|יצחק היהודי]] שיצא עם משלחתו של קרל הגדול ל[[הארון א-ראשיד]] ב[[בגדאד]] היה מפרובנס{{הערה|שם=בנדיקט|[[בנימין זאב בנדיקט|ב.ז בנדיקט]], מרכז התורה בפרובאנס, הוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] [[ה'תשס"ג]]}}.

הנשיאים עמדו בראש יהדות נרבונה, והם אלו שייצגו אותה בפני המלך. בנוסף כמקבילה למה שהיה בממסד הבבלי, היו בנרבונה גם ראשי ישיבה, והם היו נשמעיםכפופים לנשיאים כמו ראשי הישיבות שבבבל{{הערה|אברהם בן דוד הלוי, ספר הקבלה עמוד 83}}.

חכמי נרבונה נחשבו [[גאונים]], לא רק במסגרת הפנימית של חכמי פרובנס, אלא גם בין חכמי צרפת וחכמי ספרד. הכינוי גאונים לא היה, כבימינו, רק לתפארת המליצה, אלא משמעותו הייתה שהם כ[[גאונים|גאוני]] [[סורא]] ו[[פומבדיתא]].

[[רבנו תם]] נכדו של [[רש"י]] שהיה '''[[צרפתים|צרפתי]]''' במכתב לרבי משולם יליד נרבונה שחי ב[[:en:Melun|מֶלוּן]] הוא, גוער בו על כל מיני הקלות בדין שהוא נוהג, ונוקט לשון איום, ושם ברשימה אחת את גאוני נרבונה עם גאוני סורא ופומבדיתא. וכך אומר ר"ת: {{ציטוטון|גם אשלח לחכמי עירך, אם יודו לקולותיך ולגרסותיך, ולמה שאתה, אינך בקי בדברי גאוני מלכותך, ומלכות כל מקומות ישראל, ורב יהודאי, ורב עמרם, ורב שר שלום, ור׳ אחאי, ופירוש רבנו חננאל, ומסכת סופרים, ופרקי דר׳ אליעזר, ורבנן סבוראי, כי ידעתי כי אם היית בקי בהם, לא מלאך לבך להתריס כנגדם, ואחרי שהורית, בוש אתה לחזור}}{{הערה|{{HebrewBooksPage|יעקב בן מאיר|ספר הישר לרבנו תם|1300|מהדורת ברלין, תרנ"ח, תשובות ר"ת סימן ד׳|107}}}}.