מכרז – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: תאור\1, \1, בג"ץ\1 |
|||
שורה 1:
'''מכרז''' הוא הליך של פנייה לקבלת הצעות לביצוע מיזם מסוים עבור הפונה, לאספקת [[מוצר]] או [[שירות]] מסוים לפונה, לרכישת נכס שהוא רוצה למכור, או לקבלת משרה אצל הפונה במסגרת הסכם שיחתם בין הצדדים.
מטרתו להעניק לעורך המכרז יתרונות, באמצעות תחרות או התמחרות בין מתמודדים, שתערך "באופן שקוף ככל הניתן בנסיבות העניין, הוגן ושיווני"
==מאפיינים עיקריים==
שורה 11:
==סוגי מכרזים==
ברוב המכרזים המתמודדים נדרשים תחילה להוכיח את יכולתם לעמוד בתנאי סף שהוצגו, והבחירה בזוכה מבוצעת לפי דירוג או ניקוד בהתאם ליכולתם זו, ולמחיר המבוקש. אך יש מכרזים בהם המחיר קבוע מראש, והניקוד נקבע בהתאם ליכולת המיטבית לבצע את הנדרש. הפניה למציעים יכולה להיות כללית, ויכולה להיות מופנית לקבוצת מתמודדים מוגדרת וסגורה. בחלק מהמכרזים מתקיימת התמחרות ומשא ומתן בין מתמודדים שעברו את תנאי הסף, לאחר שהוגשה הצעתם הראשונית. מכרזים מבוצעים במודלים שונים, חלקם נחקרו במסגרת
שורה 54:
למרות שבית המשפט העליון קבע כי "מכרז שתוצאותיו ידועות מראש אינו מכרז כלל, מעשה רמיה הוא"{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=866871 בג"ץ 3751/03 אילן נ. עיריית ת"א]}}, בישראל לא ניתן בדרך כלל לנקוט סנקציה פלילית כנגד עורך המכרז, גם כאשר מתברר שנערך באופן פסול. על רקע זה הציעו חברי כנסת לשנות את החוק ולהפוך את תפירת המכרז לעבירה פלילית שיש עמה [[קלון (משפט)|קלון]]{{הערה|[http://www.haaretz.co.il/misc/1.1186370 יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט: "כל ראש עיר יחשוב פעמים"]}}, אבל החקיקה לא הושלמה, והיום גם כאשר מתברר כי מכרז נערך תוך העדפה פסולה, התרופה היא ביטול המכרז, או מתן פיצוי כספי למתמודד שנפגע. הליך פלילי יינקט בדרך כלל, כאשר הוכח קשר עסקי או קשר משפחתי מדרגה ראשונה, בין עורך המכרז לזוכה שהועדף באופן פסול. כאשר מוכחת העדפה פסולה על רקע זיקה פוליטית או העדפה פסולה אחרת, התרופה המקובלת היא ביטול המכרז.
הליכים פסולים נחשבים נפוצים בעיקר במכרזי כוח אדם, ולפי דוח מבקר המדינה
דוגמאות למכרזים פסולים:
• מכרז של רשות המסים למשרת 'מנהל מדור' בו הועדף עובד בעל זיקה פוליטית, שהיה בעבר נהגו של שר האוצר
• מכרז של עירית רמת גן למשרה של מפקח על שרתי בתי הספר בעיר כלל את ההנחיה כי "רצויה ידיעת השפות יידיש, עברית ו[[צרפתית]]". לאחר פנייה של העיתונות בוטלה ההעדפה לידיעת צרפתית{{הערה|{{מעריב||ידיעת צרפתית רצויה|1970/07/14|01001}}}}. בשנת [[2010]] פסל [[משרד הביטחון]] מכרז שכמעט ויצא מטעמו עבור אבטחה במתחם [[הקריה]]{{הערה|1=[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100107_1140484 מכרז תפור? התנאי במכרז משרד הביטחון לשירותי אבטחה - חברה הממוקמת במרחק של עד חצי ק"מ מהקריה, מירב ארלוזורוב, גלובס]}}. במכרז הייתה דרישה קשה להצדקה שעל פיה משרדי חברת האבטחה שתזכה במכרז יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות מחצי קילומטר מהקריה. רק חברה אחת יכלה לעמוד בתנאי זה. בשל החשד למכרז תפור שונו תנאי המכרז ונכתב בו כי משרדי החברה יצטרכו להיות ממוקמים במרחק של פחות משישה קילומטרים מהקריה. בתנאים אלה יכלו לעמוד חברות אבטחה אחדות.
| |||