משבר הסאבפריים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: הייתה, \1כדי, מכיוון, ביטחו\1 |
|||
שורה 40:
במקרה זה, הורדת הריבית לא הניבה את התוצאות המקוות. במרץ 2008 נקלע בנק ההשקעות [[בר סטרנס]] לקשיים חמורים, וזכה לסיוע חרום מ[[הבנק הפדרלי של ניו יורק]]. במאי 2008 נקנה בנק ההשקעות על ידי חברת [[ג'יי. פי. מורגן צ'ייס]], ופסק מלהתקיים כישות עצמאית. בנק המשכנתאות קאנטריווייד, שנקלע לקשיים עוד קודם לכן, נרכש על ידי [[בנק אוף אמריקה]] ביולי 2008. מאז פרוץ המשבר ועד ספטמבר 2008 נסגרו 12 בנקים מסחריים, שבעה מהם בתקופה שמיולי עד ספטמבר 2008.
לאחר שגופים פיננסים רבים החלו להיקלע לקשיים מכשיר פיננסי נוסף נכנס לפעולה והחל להכביד על השווקים הפיננסים והוא ה-[[CDS]], שבמקורו הינו מכשיר ביטוח לגידור סיכונים והגנה מפני [[חדלות פירעון]] של בעלי חוב. במהלך השנים 1998-2008 התרחב השימוש במכשיר פי 100 לכדי 47 טריליון דולר נכון לנובמבר 2008. ובגלל רגולציה מינימלית לא
כשבנק השקעות [[ליהמן ברדרס]] פשט את הרגל בחודש ספטמבר 2008, הייתה אי ודאות רבה לגבי מי מבין חברות הפיננסים חשופה ולכן תידרש לכבד את חוזי ה-CDS בהיקף 600 מיליארד דולר כנגד חוב איגרות החוב של בנק ההשקעות. בנק ההשקעות מריל לינץ רשם אף הוא הפסדי עתק, שיוחסו בחלקם לירידת שווי משמעותית בתיק ה-CDO הלא מגודר של החברה, בעקבות הפסקה של הצעת [[CDS]] לתיק ה-CDO על ידי חברת [[AIG]]. אובדן האמון בשוק ביכולת הפירעון של החברה וביכולתה לממן את פעילותה בטווח הקצר הובילה לרכישתה על ידי [[בנק אוף אמריקה]].
ועדת חקירת המשבר הפיננסי דיווחה בחודש ינואר 2011 כי ה-[[CDS]] תרם באופן משמעותי להחרפת המשבר. חברות הצליחו למכור למשקיעים הגנות נגד פשיטת רגל של ניירות ערך מגובי משכנתאות, ובכך עזרו לפתח שוק מסוכן זה והרחיבו אותו למכשירים חדשים, מורכבים כגון CDO. כשהפועל היוצא היה ניפוח נוסף של בועת הדיור. מכשירי ה-[[CDS]] גם הגבירו את ההפסדים מקריסה של בועת הדיור
==לקריאה נוספת==
|