עיר קיסרית חופשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: גאוגר\1, בזל
שורה 3:
 
== התפתחות ==
ערים קיסריות או ערים אימפריאליות (Reichsstädte; Urbes imperiales) הן ערים שנוסדו על ידי קיסרי האימפריה בין [[המאה ה-10]] עד [[המאה ה-13]] בשל סיבות כלכליות ופוליטיות והוכפפו, במנותק ממיקומן הגיאוגרפיהגאוגרפי, ישירות לשלטון המרכזי, תוך מתן [[פריווילגיה|פריוולגיות]] ושלטון עצמי. המעמד הוסדר במהלך [[המאה ה-14]]. דוגמאות לערים כאלו הן ערי ה[[דקאפול (האימפריה הקדושה)|דקאפול]] של [[אלזס]] ([[אגנו]], [[קולמר]], [[קייסרסברג]], [[מונסטר (אלזס)|מונסטר]], [[אוברנה]], [[רוסאיים|רוֹסַיְם]], [[סלסטה (עיר)|סֵלֵסְטַה]], [[טורקהיים]], [[ויסמבור]], [[מילוז]], [[סלץ]] ו[[לנדאו (עיר)|לנדאו]]).
 
ערים חופשיות (Freie Städte; Urbes liberae) היו ערים שהיו כפופות לנסיכות-[[בישופות]] וצברו כוח ומעמד שאיפשר להן לזכות בזכויות יתר של שלטון עצמי ולזכות בהגנת הכתר תוך ניצול מאזני כוחות פנימיים. דוגמאות לערים אלה הן [[באזלבזל]], [[שטרסבורג]], [[אאוגסבורג]] ו[[קלן]] וכן ערי [[הברית השוואבית]].
 
במהלך [[המאה ה-15]] הטשטש מקור ה"חופשיות" של העיר וההבדל בין "עיר קיסרית" ל"עיר חופשית", תוך יצירת המונח "עיר קיסרית וחופשית" (Freie und Reichsstädte). במהלך ימי הקיסרות זכו ערים במעמד זה ולעתים איבדו אותו לטובת הכללת העיר בנסיכות. בשנת [[1489]] הותר לערים החופשיות לשלוח נציגות לדיאט, אך הצבעתן נחשבה למייעצת בלבד (votum consultativum). לאחר [[שלום וסטפליה]] ([[1648]]) זכו נציגי הערים במעמד מלא בדיאט (votum decisivum), אף שלא פעלו בעצה אחת, אלא בקואליציות עם נציגים אחרים של מעמדות ה[[אצולה]] בעלת האדמות והכמורה.