הצומח הים-תיכוני בישראל – הבדלי גרסאות

[[תמונה:החבל הים תיכוני דודס.jpg|ממוזער|שמאל|250px|החבל ה[[פיטוגאוגרפיה|פיטוגאוגרפי]] הים תיכוני בישראל (בגוון מודגש)]]

 

==תנאי הסביבה==

*פרוטוגרומוסול - קרקע חומה כהה, מכסה בזלת, רדודה, תגובה נייטרלית. תופחת ומתכווצת לפי רמת הלחות. מצויה במקומות נמוכים בגולן ובגליל.

 

====רעייה====

[[קובץ:Israel Egypt Border.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הבדלים באינטנסיביות הרעייה בין ישראל (מימין) למצריים]]

*התאמה התנהגותית - בעיקר פיתוח יחסי [[סימביוזה]] עם [[חרק]]ים הדוחים בעלי חיים כגון מיני [[פשפשאים]].

 

שרפות גורמות להשמדת צמחים הרגישים להן, ויצרת חברות העמידות להן באופן יחסי. הצורות העיקריות של ההתאמה לעמידות בפני שרפות הן:

*עמידות על ידי צמצום החלקים היבשים בצמח, ויצירת קליפה עבה המגנה עליו.

*צמחים הנוטים למנוע התפשטות של האש, על ידי השארת רווחים גדולים בין הגזעים - יוצרים חברה של צמחים רחבי צמרת.

 

החקלאות משפיעה על צומח הבר במישרין ובצורה עקיפה.

 

ההשפעה העקיפה מתבטאת בבירוא צמחייה מקומית, דבר המאפשר כניסה של צמחים ממקומות אחרים. יבוא זרעים ממקומות רחוקים גורם לעתים להתפשטות זרעים של צמחים שהתערבו בהם. נטישת השטחים החקלאיים, גורמת להתפשטות [[צמחי באשה]]. הרס הצמחייה המקומית גורם לעתים להגברה של סחיפת קרקע על ידי מים, שינוי צורתם של אגני ניקוז, הפחתת כמות המים הנספגת בקרקע, ויצירת [[בית גידול|בתי גידול]] יבשים יחסית לתנאי האקלים.

 

מלבד היותה הגורם המרכזי בשינויים הנגרמים עקב בירוא לשם חקלאות, גורמת הכריתה לשינוי בכֵהות הקרקע, עלייה בקרינה החוזרת, והפחתה בהתחממות האדמה, המגיעה לעתים עד כדי שינוי של ממש באקלים המקומי. תוצאות אלו עלולות להיגרם גם על ידי הרעייה, אך הן משמעותיות ביותר בכריתה רחבת היקף.

 

מינים רבים של צמחים ובעלי חיים הנפוצים ברחבי העולם, חלקם כאוכלוסיות טבעיות וחלקם מינים מבויתים על ידי האדם, הובאו לישראל באמצעות האדם, אם בכוונה ואם במקרה. חלק מהמינים הנ"ל הצליחו להתבסס ולעתים אף להתפשט תוך כדי דחיקת החי והצומח המקומי. אלו האחרונים מכונים [[מין פולש|מינים פולשים]]. למינים פולשים מסוימים ישנה השפעה הרסנית על הסביבה הטבעית אליה הם פולשים, והם נחשבים לאיום חמור על [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]].

 

טור הסוקצסיה הנפוץ בחבל הים תיכוני כולל את השלבים הבאים (לפי סדר): בתה, גריגה, חורש ויער. רוב שטחו של החבל הים תיכוני היה מעובד בעבר, כך שהסוקצסיה העיקרית בו, היא סוקצסיה משנית (סוקצסיה הבאה לאחר השמדת הצומח הטבעי בידי האדם). במקרים אלו, מגיע לפני שלבי הסוקצסיה הנ"ל, שלב הצומח הסגטלי (צומח באשה).

 

[[תמונה:בתה-דודס.jpg|ממוזער|שמאל|250px|'''בתה''' באזור ההר]]

'''בָּתָה''' היא צורה בה שולטים בשטח [[בן שיח|בני שיח]], שגובהם אינו עולה על 50 ס"מ, בשילוב עם צמחים עשבוניים.

[[תמונה:Eshtaol Forest 3.jpg|ממוזער|שמאל|250px|'''יער''' של אורן ירושלמי]]

 

'''גָּרִיגָה''' (Garrigue) היא צורה בה שולטים [[שיח (צמח)|שיח]]ים שגובהם כמטר - מטר וחצי. השיחים העיקריים השולטים בגריגה הם [[שלהבית דביקה]], [[לוטם (צמח)|לוטם]], [[מרווה משולשת]], [[קידה שעירה]] ו[[אשחר ארצישראלי]].

 

תצורה דומה, היא תצורת ה'''חורש הפתוח''' - גם בתצורה זו צומחים עצים שיחים ומטפסים, אלא שהם מפוזרים בשטח. תצורה זו גם היא לעתים תצורת הקלימקס, בעיקר באזורים צחיחים.

 

יער הוא תצורה בה שולטים עצים בעלי גזע אחד ראשי. ביער פחות שיחים מאשר בחורש, ושכבתיות הצומח ברורה.

 

*[[האזור הים-תיכוני]]

 

*אנציקלופדיה '''[[החי והצומח של ארץ ישראל]]''' בהוצאת [[החברה להגנת הטבע]] ו[[משרד הביטחון]], כרך 8.

 

*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=1934 החורש הים תיכוני בישראל] באתר ספריית [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]].

[[קטגוריה:פיטוגאוגרפיה]]