לשכת רואי חשבון בישראל – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
'''לשכת רואי חשבון בישראל''' היא גוף התנדבותי המאגד את [[רואה חשבון|רואי החשבון]] ב[[ישראל]] המעוניינים בכך. רישיון העיסוק במקצוע מוענק על ידי [[מועצת רואי חשבון בישראל]] שהיא גוף נפרד, הפועל בפיקוח [[משרד המשפטים]]. לאחר קבלת הרישיון, יכול רואה החשבון להחליט האם ברצונו להצטרף כחבר ללשכת רואי החשבון אם לאו (זאת בניגוד ל[[לשכת עורכי הדין]], שהיא [[גוף סטטוטורי]] - לא ניתן להיות [[עורך דין]] בישראל מבלי להיות חבר בלשכת עורכי הדין).
 
הלשכה הוקמה בשנת [[1931]] כארגון פרטי התנדבותי ללא כוונת רווח. עד להקמתו של [[המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות]] על ידי [[רשות ניירות ערך]] בשנת [[1997]], נטלה הלשכה על עצמה את האחריות לקבוע כללי חשבונאות ודיווח כספי וכללי [[ביקורת חשבונות|ביקורת]] מקובלים עבור המשק הישראלי. פעילות זאת נעשתה באמצעות המועצה המקצועית שכוללת עשרים ואחד חברים, הוועדה לכללי חשבונאות ודיווח כספי והוועדה לתקני ביקורת ונהלי ביקורת, שבהן תשעה חברים בכל ועדה. לאחר הקמת המוסד לתקינה חשבונאית נותרה בידי הלשכה האחריות לקביעת [[תקן ביקורת|תקני ביקורת]] ונהלי ביקורת בלבד.
 
חברי המועצה המקצועית וחברי שתי הוועדות מתמנים לתפקידם על ידי הוועד המרכזי של הלשכה. החברים בגופים אלו הם בעלי ניסיון ומוניטין רב בתחומי החשבונאות ופעולתם נעשית בהתנדבות. הוועד המרכזי קובע גם את תחום הסמכויות של שתי הוועדות ושל המועצה המקצועית. עד להקמת המוסד לתקינה חשבונאית, לוועד המרכזי הייתה הסמכות הסופית לאישור ופרסום כללי חשבונאות, ביקורת ודיווח כספי, שגובשו על ידי הוועדה המקצועית. נכון ליוני [[2006]] פרסמה הלשכה 85 גילויי דעת, מתוכם 34 תקני ביקורת ונוהלי ביקורת.