גרי אקשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
טעויות
שורה 7:
ב[[שנות השבעים]] היה שותף בלהקת "[[האצבעות (להקה)|האצבעות]]" ולהקת "[[קליידוסקופ (להקה)|קליידוסקופ]]".
בשנת [[1977]] הוציא את [[אלבום מוזיקה|אלבומו]] הראשון, "מחזור א' תשלז". ב-[[1979]] השתתף כגיטריסט בתקליט "[[הילד הזה הוא אני]]" שכתב [[יהודה אטלס]] והלחין [[אבנר קנר|אבנר קנר ו]]<nowiki/>הוציא את [[אלבום מוזיקה|אלבומו]] השני, "גרי אקשטיין". באותה שנה (1979) גם הקליט דואט עם שלמה ארצי, "פתאום כשלא באת", שנכלל בתקליטו של ארצי "דרכים".
 
במהלךב-[[1981]] שנותהוציא השבעיםשני ושנותאלבומים – "לא לשידור" ו"פטה מורגנה". באותה שנה הצטרף להרכב ההופעות "כלים שלובים" לצד [[יצחק קלפטר]], [[יגאל בשן]] ו[[דני ליטני]]. כמו כן הלחין את המוזיקה לסרטים "[[פצעי בגרות 80]]", "[[עם ישראל חי]]" ו"[[בחינת בגרות (סרט)|בחינת בגרות]]". ב-[[1982]] הוציא את אלבום הילדים "גדליהו והמיסטוק". במהלך שנות השמונים ניגן אקשטיין באלבומים של [[שלמה ארצי]], [[אריק איינשטיין]] ו[[שלום חנוך]], היה חבר בלהקת "סרט" והפיק מוזיקלית אלבומים כמו "[[דרך המשי (אלבום)|דרך המשי]]" של [[יהודית רביץ]]. אקשטיין גם פתח אולפן הקלטות שהפך למקור פרנסתו העיקרי. בתקופה זו היה שותף בלהקת "[[סרט (להקה)|סרט]]" שהשירים שהקליטה עבור אלבומה היחיד היו מעבר חד מסגנון הלהיטים שאפיין את אקשטיין למוזיקה יותר ייחודית ופחות פופולרית.
 
בתחילת שנות השמונים היה אקשטיין שותף בלהקת "[[סתיו (להקה)|סתיו]]".
 
ב-[[1981]] הוציא שלושה אלבומים – "לא לשידור", "פטה מורגנה" ו"גרי אקשטיין". באותה שנה הצטרף להרכב ההופעות "כלים שלובים" לצד [[יצחק קלפטר]], [[יגאל בשן]] ו[[דני ליטני]]. כמו כן הלחין את המוזיקה לסרטים "[[פצעי בגרות 80]]", "[[עם ישראל חי]]" ו"[[בחינת בגרות (סרט)|בחינת בגרות]]". ב-[[1982]] הוציא את אלבום הילדים "גדליהו והמיסטוק".
 
לקראת אמצע שנות השמונים פתח אולפן הקלטות שהפך למקור פרנסתו העיקרי. בתקופה זו היה שותף בלהקת "[[סרט (להקה)|סרט]]" שהשירים שהקליטה עבור אלבומה היחיד היו מעבר חד מסגנון הלהיטים שאפיין את אקשטיין למוזיקה יותר ייחודית ופחות פופולרית.
 
ב-[[1986]] הוציא אלבום נוסף בשם "עבודת יד", והלחין את המוזיקה לסרט "[[השגעון הגדול (סרט)|השגעון הגדול]]".