פתיחת התפריט הראשי

שינויים

ב-[[10 במאי]] [[1803]] חלה [[פרנץ, דוכס סקסה-קובורג-זאלפלד]] באורח אנוש, וארנסט מילא את מקומו של אביו. ב-[[9 בדצמבר]] [[1806]] מת פרנץ, וארנסט עלה במקומו לשלטון. אולם, ארנסט לא היה יכול לתפוס את השליטה בפועל בדוכסות, מכיון שהיא הייתה כבושה על ידי [[צבא צרפת]]. לאחר [[שלום טילזיט]] הוחזרה לארנסט השליטה בדוכסות, בעקבות לחץ רוסי שנעשה עקב נישואי אחותו של ארנסט [[יוליאנה, נסיכת סקסה-קובורג-זאלפלד]] ל[[קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה]] אחיו של [[אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה]].
 
ארנסט היה [[גנרל]] ב{{ה|צבא הפרוסי}}, ולחם נגד [[נפוליאון]] ב[[קרב ליצן (1813)|קרב ליצן]] וב[[קרב לייפציג]]. ב[[קונגרס וינה]] קיבל ארנסט את [[נסיכות ליכטנברג]], שאותה מכר ל[[פרוסיה]] בשנת [[1834]].
 
לאחר מותו של [[פרידריך הרביעי, דוכס סקסה-גותה-אלטנבורג]] ללא יורשים, התעוררה מחלוקת ירושה בין הדוכסויות השונות ב[[תורינגיה]]: ארנסט היה זכאי לרשת את הדוכסות מכוח נישואיו ל[[לואיז, נסיכת סקסה-גותה-אלטנבורג]], שהייתה אחייניתו של הדוכס האחרון, אך מכיון שהיה בהליכי גירושין ממנה, התנגדה המשפחה להעברת דוכסות גותה לחזקתו. ב-[[1826]] התקבלה פשרה שלפיה יחולקו מחדש הדוכסויות; ארנסט ויתר על [[זאלפלד]] שהייתה ברשותו קודם לכן והועברה ל[[דוכסות סקסה-מיינינגן]], וקיבל את [[גותה]] בלבד, ללא [[אלטנבורג]], שהועברה ל[[פרידריך, דוכס סקסה-אלטנבורג|פרידריך, דוכס סקסה-הילדבורגהאוזן]], שנאלץ להעביר את נחלותיו ל[[דוכסות סקסה-מיינינגן]]. בעקבות כך הפך ארנסט ל[[דוכסות סקסה-קובורג-גותה|דוכס סקסה-קובורג-גותה]].