קלרינט – הבדלי גרסאות

|כיתוב=קלרניתקלרינט בלה (מימין) לעומת קלרניתקלרינט בסי במול (משמאל)

'''קְלַרְנִיתקְלָרִינֵט''' (מ[[איטלקית]]: clarinetto, בעברית: '''קְלָרִינֵטקְלַרְנִית''') היאהוא [[כלי נגינה]] ממשפחת [[כלי נשיפה מעץ|כלי הנשיפה מעץ]]. בדרך כלל מורכבתמורכב הקלרניתהקלרינט מחמישה חלקים המחוברים זה לזה: [[פייה (מוזיקה)|פייה]], חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון.

גוף הקלרניתהקלרינט מורכב מחמישה חלקים: פיה, חבית, גוף עליון, גוף תחתון ופעמון.

על פיית הקלרניתהקלרינט מורכב "[[עלה (מוזיקה)|עלה]]" - פיסת קנה במבוק דקה שמוחזקת על ידי [[ליגטורה (מוזיקה)|ליגטורה]], שהיא טבעת נסגרת העשויה [[מתכת]], [[עור (חומר גלם)|עור]], או חומר אחר. הנשיפה בכלי מרעידה את העלה וגורמת להיווצרות הצליל. פייה ועלה דומים קיימים גם ב[[סקסופון]], [[אבוב]], [[בסון]] וב[[קרן אנגלית]] - אך בגדלים שונים.

מקומות הלחיצה בקלרניתבקלרינט נחלקים לשניים:

המנופים הם לחצנים שסוגרים או פותחים חורים רחוקים מהאצבעות (ישנם חורים המוקפים טבעת שמשמשת מנוף להשלמת התו). חלוקת הגובה בקלרניתבקלרינט הוא ייחודי, מכיוון שבקלרניתשבקלרינט אפשר לנגן אוקטבה וחצי על כל הפעלה של רגיסטר, זאת בניגוד לכמעט כל שאר כלי הנשיפה מעץ בהם יש אוקטבה לכל רגיסטר{{הבהרה|סיבה=סיבה}}. הקלרניתהקלרינט היאהוא חלק ממשפחת ה'''קְלַרְנִיתוֹת'''הקלרינטים, המשפחה הגדולה ביותר בכל כלי הנשיפה. חלק ממשפחת הקלרניתותהקלרינטים נדיר וברוב המקרים משתמשים בקלרניתותבקלרינטים הנפוצותהנפוצים יותר.

==סוגי קלרניתותקלרינטים==

[[קובץ:DifferentClarinets.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קלרניתותקלרינטים מתקופות וסוגים שונים]]

ישנם סוגים שונים של קלרניתותקלרינטים. הנפוצההנפוץ ביותר היאהוא הקלרניתהקלרינט ב[[סי]] [[במול]] (♭B). נפוצהנפוץ גם הקלרניתהקלרינט ב[[לה]] (A), בעיקר בתזמורות, אך כמה מן היצירות החשובות ביותר הולחנו לקלרניתלקלרינט בלה. פחות נפוצהנפוץ היאהוא קלרניתקלרינט הפיקולו ב[[מי]] במול (♭E), הקטנההקטן מהקלרניתמהקלרינט בסי במול הרגילההרגיל ובעלתובעל מנעד גבוה יותר, אך גם הוא מופיע ביצירות לתזמורת. הקלרניתהקלרינט בדו פחות נפוצהנפוץ מהקלרניתותמהקלרינטים בסי במול ובלה, אך בהבו משתמשים גם כן ביצירות תזמורתיות ובאופרות. הקלרניתהקלרינט בדו נפוצהנפוץ יותר בקרב חלק מ[[כליזמר (נגן)|נגני הכליזמר]].

[[קובץ:ContrabassClarinet.JPG|ימין|ממוזער|57px|קלרניתקלרינט קונטרבס]]

קלרניתקלרינט [[בס (קול)|בס]] בסי במול, מנעדהמנעדו נמוך באוקטבה שלמה מזה של הקלרניתהקלרינט בסי במול הרגילההרגיל. קלרניתקלרינט אלט ב[[מי]] במול נמוכהנמוך מקלרניתמקלרינט הפיקולו באוקטבה שלמה, קטנהקטן מקלרניתמקלרינט הבס, אך גוון הצליל דומה לו. קלרניתקלרינט באסט הורן בפה מזכירהמזכיר את קלרניתקלרינט האלט אך דומה יותר לקלרניתותלקלרינטים בסי במול ולה, בגוון הצליל. ישנהישנו גם קלרניתקלרינט באסט, הזהה ברוב המקרים לקלרניתלקלרינט בלה אך בעלתבעל מנעד גדול יותר, המגיע לצלילים נמוכים יותר. ההבדלים נראים בכלים:, קלרניתקלרינט שמנעדהשמנעדו (מנעד הצלילים שלו) יותר נמוך תהיהיהיה יותר ארוכהארוך (כגון קלרניתקלרינט בס), וקלרניתוקלרינט שמנעדהשמנעדו גבוה תהיהיהיה קצרהקצר (כגון קלרניתקלרינט בסי במול).

ישנם עוד סוגים של קלרניתותקלרינטים, חלקם נדיר. הקלרניתהקלרינט ברה, בתבן זוגו של הקלרניתהקלרינט במי במול, נדירהנדיר אך לפעמים מופיעהמופיע, ואף נכתבו להלו [[קונצ'רטו|קונצ'רטי]]. קלרניתקלרינט בס בלה מופיעהמופיע מדי פעם בתפקידים ליצירות תזמורתיות, אך לרוב מנוגן על ידי קלרניתקלרינט בס בסי במול. קלרניתותקלרינטים קונטרבס בסי במול ובמי במול, הנמוכותהנמוכים מקלרניתותמקלרינטים הבס והאלט בהתאמה, גם הןהם בשימוש ביצירות והרכבים מסוימים.

ישנהישנו גם קלרניתקלרינט בסול, הנמוכההנמוך בטון אחד מהקלרניתמהקלרינט בלה, שלרוב נקראתנקרא קלרניתקלרינט טורקיתטורקי, שם היאהוא נפוצהנפוץ יותר. ישנןישנם קלרניתותקלרינטים נדירותנדירים עוד יותר, כגון קלרניתקלרינט פיקולו בלה במול, הגבוהההגבוה אפילו מקלרניתמקלרינט פיקולו במי במול. הקלרניתותהקלרינטים הנדירות ביותר הן הסבקונטרבס בסי במול ומי במול. קיים אחד מכל סוג בכל העולם.

בתזמורת הסמפונית ישתתפו בדרך כלל שתישני קלרניתותקלרינטים, בסי במול או בלה, בהתאם היצירה. לעתים, בעיקר ביצירות מהתקופה הרומנטית והמודרנית, ישולבו ביצירה גם קלרניתקלרינט הבס וקלרניתוקלרינט הפיקולו. ביצירות תזמורתיות מהתקופה הקלאסית, ניתן למצוא תפקידים לבאסט הורן, ודוגמה לכך היא ה[[רקוויאם של מוצרט]].

==הקלרניתהקלרינט וכלים אחרים==

הקלרניתהקלרינט נפוצהנפוץ במגוון הרכבים וסגנונות שונים. בתחום הקלאסי היאהוא מופיעהמופיע בתזמורות סימפוניות, הרכבי קלרניתותקלרינטים, וכמו כן גם בהרכבי כלי נשיפה מעץ (כמו חמישיית כלי נשיפה מעץ) ומגוון [[הרכב קאמרי|הרכבים קאמריים]] אחרים. בנוסף הקלרניתהקלרינט גם כלי סולני. עם הופעת ה[[ג'אז]] הייתההיה הקלרניתהקלרינט כלי מוביל בסגנון הג'אז של [[ניו אורלינס]] וב[[דיקסילנד]]. בתקופת ה[[סווינג]] הייתההיה הכלי המוביל ביותר. לאחר מכן שלטו כלים אחרים אך תמיד היו מספר נגנים שנגנו בהבו בכל סגנון, ופריצה משמעותית הגיעה בתחום הג'אז המודרני וה[[אלתור|מוזיקה המאולתרת]].

בניגוד לכלי הנשיפה האחרים מעץ ([[בסון]] ו[[אבוב]]), צליליהצליליו של הקלרניתהקלרינט בסי במול נשמעים [[טון (מוזיקה)|טון]] מתחת לכתיבתם, זאת אומרת שאם רשום בתווים של הקלרניתהקלרינט [[רה]], הצליל ישמע כ[[דו]]. כך גם בשאר הקלרניתותהקלרינטים, בהתאם ל[[סולם (מוזיקה)|סולם]] שלהןשלהם (סי במול, מי במול וכו').

==יצור הקלרניתהקלרינט==

כיום, קימות כמה חברות ליצור קלרניתותקלרינטים ובהן חברות כמו Buffet או Rossie שהן חברות שמתמקדות ביצור קלרניתותקלרינטים, חברת Selmer, חברת Yamahayamaha, וחברת Leblanc שכולן מייצרות קלרניתותקלרינטים וכלים אחרים.

את הקלרניתהקלרינט מיצרים מעץ שחור ומגולגל הנקרא [[סיסם אפריקאי]]. כיום לא כל הקלרניתותהקלרינטים מיוצרותמיוצרים מעץ, הקלרניתותהקלרינטים הזולותהזולים יותר מיוצרותמיוצרים מ[[פלסטיק]]{{הערה|1=קלרניתקלרינט המיועדתהמיועד לרוב למתחילים.}}, המפיק [[צליל]] דל ומזויף ביחס לקלרניתלקלרינט מ[[עץ (חומר גלם)|עץ]].

==מנעדי צלילים של סוגי קלרניתקלרינט שונים==

את התווים של הקלרניתהקלרינט רושמים ב[[מפתח סול]], והוא מנגן במתחם נמוך במעט ממנעד המצו־סופרן.

מנעד הצלילים של קלרניתקלרינט בסי־במול(♭B) (למרות התמונה הקלרניתהקלרינט יכולהיכול להגיע עד סי מצלצל ב[[אוקטבה]] מעל): [[קובץ:Music Bb Clarinet note.JPG]]

{{ש}} {{ש}}למרות התמונה הקלרניתהקלרינט יכולהיכול להגיע עד סי מצלצל באוקטבה מעל

מנעד הצלילים של קלרניתקלרינט במי־במול (♭E): [[קובץ:Music Eb Clarinet note.JPG]]

מנעד הצלילים של קלרניתקלרינט בלה (A): [[קובץ:Music A Clarinet note.JPG]]

רפרטואר הקלרניתהקלרינט הוא בין הרחבים שקיימים לכלי הנשיפה מעץ.

מלחינים חשובים שפיתחו את הכלי הם: [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] ([[קונצ'רטו]] לקלרניתלקלרינט, חמישייה, טריו וכן שילובו ברפרטואר התזמורתי), [[קרל מריה פון ובר|ובר]] (קונצרטינו, 2 קונצ'רטי, נושא ווריאציות, גראנד דואו וחמישייה), [[לואי שפור|שפור]] (ארבעה קונצ'רטי, שירים, סרנדה, נושא ווריאציות) [[יוהנס ברהמס|ברהמס]] (שתי [[סונאטה|סונאטות]], טריו וחמישייה).