עוצמה סטטיסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגהה |
פתיחה של המושג , עריכה, הרחבה |
||
שורה 1:
'''עוצמה סטטיסטית''' היא הסיכוי לדחיית השערת האפס (H<sub>0</sub>) במחקר על בסיס נתוני המדגם וקביעה כי יש קשר בין המשתנים באוכלוסייה, כאשר הקשר/הבדל אכן קיים במציאות.
למעשה עוצמה סטטיסטית היא 1-P כאשר P מייצג את הסיכוי לטעות מסוג שני (β). כאשר הסיכוי לטעות מסוג שני (β) נמוך וקרוב ל-0 העוצמה הסטטיסטית תגדל, וכאשר הסיכוי לטעות מסוג שני (β) גבוה, וקרוב ל-1 העוצמה הסטטיסטית תקטן. ככל שהמחקר שנערך רגיש יותר העוצמה הסטטיסטית גבוהה יותר והסיכוי לטעות מסוג β קטן יותר.
כדי להגדיל את העוצמה הסטטיסטית ניתן להשתמש במספר דרכים:
1. '''רמת מובהקות'''– ככל שרמת המובהקות קטנה העוצמה הסטטיסטית גדלה. כאשר השטח הקריטי גדול יותר קל יותר לדחות את H<sub>0</sub> ולכן העוצמה הסטטיסטית גדלה.
2. '''שינוי סוג ההנחה לחד זנבי'''– שינוי ההנחה לחד זנבית מקלה על דחיית H<sub>0</sub> מבלי לשנות את רמת המובהקות שכן מגדילים את שטח הדחייה.
3. '''גודל האפקט (Effect size)'''– מדד סטנדרטי המלמד על עצמת הקשר בין המשתנים. (מידת ההשפעה של הטיפול/מניפולציה) בודקים את הקשר בין האוכלוסיות והפיזור. אם הפיזור/שונות (σ) קטן אז העוצמה גבוהה יותר וקל יותר לדחות את H0. אם
ההבדל בין ממוצעי הקבוצות גדול העוצמה גבוהה וקל יותר לדחות את H<sub>0</sub>. נחשב דרך הכי משפיעה על העוצמה הסטטיסטית.
4. '''גודל המדגם''' – ככל שה-N גדל הסיכוי לדחות את H<sub>0</sub> גדל ולכן העוצמה הסטטיסטית גדלה. מכיוון שהאוכלוסייה הכללית מיוצגת טוב יותר יש יותר סיכוי לזהות קשרים שקיימים באוכלוסייה.
5. '''מבחנים פרמטרים''' – עוצמה סטטיסטית גדולה יותר שכן נעשה שימוש במדד אינטרוולי שיש בו יותר מידע ולכן הוא יותר רגיש.
בבדיקת השערות עומדת לבחינה [[השערה (מתמטיקה)|השערה]], הנקראת 'השערת האפס'. לצורך החלטה מבצעים [[ניסוי]], ומשלבים את התוצאות ב[[מבחן]] שנבחר מראש. תוצאת המבחן היא אחת משתי מסקנות אפשריות: לדחות את ההשערה, או שלא לדחות אותה. דחיית השערה על אודות הבדל בין שתי אוכלוסיות, למרות קיומו של הבדל כזה במציאות, נקראת [[שגיאה מסוג II]]. עוצמה סטטיסטית היא מידת הביטחון שלא הייתה שגיאה מסוג זה. זאת להבדיל מ[[מובהקות סטטיסטית]] שהיא מידת הביטחון שלא נעשתה [[שגיאה מסוג I]].
| |||