מכון ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של [[קופת חולים לאומית]] ב[[רחוב נחלת בנימין]] 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-[[1947]], זמן קצר לפני הוצאת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] אל מחוץ לחוק בידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.{{ש}} ב-[[1958]] הוכר המכון על ידי [[ממשלת ישראל]] כ[[ארכיון]] ציבורי ונרשם כ[[עמותה]] הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת [[1989]] נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להרחבת הארכיון ולהקמת אולם כינוסים וחדר דיונים.{{ש}} יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו [[יוסף פעמוני]] (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), [[יהודה בנארי]] (1964- 1980), [[בן ציון קשת]] (1984-1981), [[אלי תבין]] (1994-1984), ו[[פלג תמיר]] (1994- 2011). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל - יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל לשכת ראש הממשלה ועיתונאי.