מכון ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של [[קופת חולים לאומית]] ב[[רחוב נחלת בנימין]] 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-[[1947]], זמן קצר לפני הוצאת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] אל מחוץ לחוק בידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.{{ש}} ב-[[1958]] הוכר המכון על ידי [[ממשלת ישראל]] כ[[ארכיון]] ציבורי ונרשם כ[[עמותה]] הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת [[1989]] נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להרחבת הארכיון ולהקמת אולם כינוסים וחדר דיונים. למכון אתר אינטרנט המנגיש מאות אלפי מסמכים וצילומים, ומביא מידע על הפעילות השוטפת התנהלת בין כתליו.{{ש}} יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו [[יוסף פעמוני]] (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), [[יהודה בנארי]] (1964- 1980), [[בן ציון קשת]] (1984-1981), [[אלי תבין]] (1994-1984), ו[[פלג תמיר]] (1994- 2011). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל - יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל לשכת ראש הממשלה ועיתונאי.

* [[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] בניהולה של אמירה שטרן המכיל למעלה מ-4000 מכלים ובהם מיליוני מסמכים ומאות תיקים של ז'בוטינסקי ובני משפחתו ושל מנהיגי התנועה הרוויזיוניסטית ופעיליה, [[עולי הגרדום]], אנשי המחתרות העבריות גולי אפריקה, [[הצ"ח]] (ההסתדרות הציונית החדשה), [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת]] [[בית"ר]] וסניפיה בכל העולם, [[ברית הבריונים]], [[אצ"ל]], [[לח"י]], [[הסתדרות העובדים הלאומית]], [[קרן תל חי]], ועדים וליגות (כגון ליגה עברית ימית, [[הוועד לשיחרור האומה]] ועוד), [[עליה ב']] והתנועה הלאומית בארץ ובעולם, ה[[צה"ר]], והמפלגות הישראליות: [[תנועת החרות]], [[גח"ל]] ו[[הליכוד]].{{ש}} אוסף המכון כולל: 18,000 כותרי ספרים, 1150 כותרים של עיתונים וכתבי עת (כולל גיליונות עיתונות התנועה הרוויזיוניסטית לפני קום המדינה), כ-2,200 כרזות של מחתרות אצ"ל ולח"י, כ-35,000 תצלומים, כ-300 [[דגל]]ים, כ-1,300 קלטות וסלילים, וכ-600 תיקי עדויות, וכן אוספים של [[בול]]ים, סמלים, גלויות, [[ציור]]ים ופסלים ו[[פרפר]]ים. בספרייה שמורים כ-20 אלף כותרים, עתוני התנועה ו[[כתב עת|כתבי עת]] שלה. לרשות החוקרים עומד חדר עיון וצוות ארכיונאים. הארכיון קולט מדי שנה חומר דוקומנטרי רב, בעיקר מתרומת ותיקי התנועה הרוויזיוניסטית ופעילי המחתרות או מבני משפחותיהם. מסמכי הארכיון עוברים תהליכי דיגיטציה ושימור מתקדמים.

* [[מוזיאון]] המציג שתי תצוגות קבע אורקוליות בנושאים: "זאב ז'בוטינסקי - מעגל חיים" ו"הספורט הלאומי - עליית אף על פי". שמות התצוגות נקראו על שם כותרות מאמריו של ז'בוטינסקי, אשר התייחסו בין השאר ל[[עליית אף על פי]]. התצוגות מושמעות בארבעבחמש שפות לפי בקשתבחירת המבקרים - ב[[עברית]], [[אנגלית]], [[רוסית]], ו[[צרפתית|צרפתית וספרדית.]]. בחדר העיון של המכון מוצגת תערוכת קבע: "היהודים שלי" של הפסלת [[לוקה וקס]]. בחדר ההרצאות מוקרנים סרטים דוקומנטרים מ[[תקופת המנדט|תקופת המאבק בשלטונות הבריטים]]. המדריך הראשי הוא אילון קפלן. במתחם המוזיאון מתקיימים ערבי העיון של המכון, פעמיים בחודש בממוצע, ומופעלות תוכניות מיוחדות לבני נוער בעיקר מן הפריפריה - "ז'בוטינסקי במרכז". המוזיאון משתף פעולה עם מוזיאון האצ"ל הנמצא באותו בניין. המכון מקיים ערבי עיון משותפים עם מוסדות מחקר אקדמי, כגון [[יד יצחק בן-צבי]], [[המכון לחקר הציונות ע"ש חיים ויצמן]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], [[מרכז מורשת מנחם בגין]], [[יד ושם]] ואחרים, וכן עם המועצה לשימור אתרים. ליד המוזיאון פועל מחסן ספרים גדול בנושאי הציונות בכלל, והציונות הרוויזיוניסטית בפרט, המכיל ספרים חדשים כישנים, המוצעים למכירה לציבור.

* מחקר אקדמי - ועדה אקדמית ובה חברים פרופסורים ודוקטורים ממוסדות שונים להשכלה גבוהה, בראשות פרופ' [[אריה נאור]] מ[[אוניברסיטת בן-גוריון]], יוזמת מחקרים והוצאתם לאור, ובוחנת את כתבי היד המוצעים כספרים, מאשרת הענקת פרסי מחקר לסטודנטים ולחוקרים מקרנות המכון, בטקס חגיגי הנערך אחת לשנה בסמוך ליום נפילתו של [[דוד רזיאל]] מפקד האצ"ל. בנוסף, מדי שנה מוענקים פרסי מחקר מקרנות המכון לסטודנטים, לתלמידי תיכון ולחוקרים. הנהלת המכון והוועדה האקדמית הכריזו בסוף 2012 על הענקת "מלגת ז'בוטינסקי" בסך 50 אלף ש"ח, הנושאת את שמם של רחל ופרופ' מנחם לוין ז"ל, המוענקת אחת לשנה, לעבודת דוקטור בנושא הקשור לז'בוטינסקי ותנועתו, בסמוך ל[[כ"ט בתמוז]], יום פטירתו של ז'בוטינסקי, במסגרת אירוע "הרצאת ז'בוטינסקי" השנתית.