הדיקטטורה הצבאית בצ'ילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ArtiBarti (שיחה | תרומות)
ArtiBarti (שיחה | תרומות)
שורה 37:
בתחום הכלכלי קידם המשטר "פוליטיקה של הלם" (política de choque) על מנת להתגבר על המשבר הכלכלי ועל האינפלציה בת 300%. למטרה זו גייס המשטר את עזרתה של קבוצת [[כלכלן|כלכלנים]] צעירים שהוסמכו מטעם [[אוניברסיטת שיקגו]], אשר יישמו את המודל ה[[נאו ליברליזם|נאו-ליברלי]] של [[מילטון פרידמן]]. [[נערי שיקגו]] (Chicago Boys), כפי שכונו הכלכלנים, יישמו את משנתם בצ'ילה, וזו החלה בהלם ("שוק") כלכלי, שבמסגרתו צומצמה ההוצאה הציבורית הממשלתית ב-20%, כ-30% מעובדי הציבור פוטרו ממשרותיהם, [[מס ערך מוסף|מס הערך המוסף]] הועלה והונה של [[המערכת הלאומית לחיסכון והלוואה של צ'ילה]] (Sistema Nacional de Ahorro y Préstamo de Chile) הפכו לנזילים. כצפוי, בעקבות אמצעים אלו התמוטטה הכלכלה, צעד אותו החשיב פרידמן כהכרחי על מנת שזו תוכל להתחדש. הערך המוסף של המוצרים בשוק ירד, וגם ה[[ייצוא]] צנח בכ-40%, בעוד שה[[אבטלה]] עלתה לכדי 16%. האמצעים הכלכליים החלו לתת את אותותיהם בשנת [[1977]], כאשר הכלכלה החלה להתחזק והחל "בום" כלכלי, שזכה לכינוי "[[הנס של צ'ילה]]" (Milagro de Chile). ה[[אוליגרכיה]] קיבלה בחזרה לידיה נכסים ומפעלים שהוחרמו בידי ממשלת האיחוד העממי והשקעות חדשות קיבלו עידוד מצד גורמים פיננסיים בינלאומיים, כגון [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבינלאומית]], שהלוו סכומי עתק לממשלה. גם חברות בינלאומיות שנכסיהן הולאמו קודם לכן, ביניהן [[דאו כימיקלים]], [[ITT]] ו[[פיירסטון]], קיבלו אותם חזרה לידיהם ושבו להשתתף בשוק הצ'יליאני. בשנים אלו הושלמו העבודות ב[[המטרו של סנטיאגו|מטרו של סנטיאגו]] והחלה סלילתה של ה[[קארטרה אאוסטרל]].
 
בנצלה את שעת הכושר, עת מדינות רבות ב[[אמריקה הלטינית]] הונהגו בידי [[משטר צבאי|משטרים צבאיים]], לקחה צ'ילה חלק ב[[מבצע קונדור]], שהיה תוכנית משותפת של ארגוני ביטחון ומודיעים במדינות [[הקונוס הדרומי]] ובשיתוף [[CIA|סוכנות הביון המרכזית]] לשימוש בשיטות של [[טרור מדינתי]] (Terrorismo de Estado) כנגד "[[חתרנות]]" משמאל. אחד מאבות התוכנית היה ראש ה-[[DINA]], [[מנואל קונטרראס]] (Contreras), אחד האנשים רבי העוצמה בצ'ילה באותן השנים. הקרבה בין מנהיגי המדינות, למשל עם הרודן ה[[בוליביה|בוליביאני]] ה[[גנרל]] [[אוגו באנסר]] (Banzer), אפשרה גם התקרבות דיפלומטית בין המדינות ולחתימתו של [[חוזה צ'ראנייה]] (Acuerdo de Charaña), שניסה לפתור את בעיית [[מדינה ללא מוצא לים|היעדר המוצא לים]] של בוליביה (Mediterraneidad de Bolivia) וחידוש הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות.
 
בתחילה תמכו [[אדוארדו פריי מונטאלבה]] ומנהיגים נוצרים דמוקרטיים אחרים בהפיכה, אולם לאחר מכן הפכו למבקריה והצטרפו למתנגדי המשטר הצבאי. מנהיגי השמאל נעצרו או הוגלו. הכנסייה, שתחילה הביעה את הכרת תודתה לכוחות המזוינים על שהצילו את המדינה מסכנת המרקסיזם, הפכו גם הם למבקרי המשטר על רקע הדיכוי והרפורמות החברתיות והכלכליות.