אמנות סביבתית – הבדלי גרסאות

לדברי האמן אנדרו רוג'רס הפרויקט "המקצבים של החיים" הם מטפורות אופטימיות למעגל הנצחי של חיים והתחדשות, מביעים ומרמזים על שאיפה והתבוננות פנימית של האדם. הגאוגליפים מאמצים חזון תרבותי רחב המקשר את הזיכרון וסמלים שונים הנגזרים מגילופים, ציורים עתיקים ואגדות בכל אזור. הם מפוסלים להאריך את ההיסטוריה לעתיד הרחוק ולהתעמק בעמקי המורשת שלנו במרדף אחר הרוחני בכל מדינה.{{ש}}[[File:Elena Paroucheva Source Flamme.jpg|thumb|Elena Paroucheva Source Flamme]]

דוגמה נוספת לאמנות סביבתית מקורית היא של האמנית הבולגרית המתגוררת בצרפת אלנה פרויוסחבה (Elena Paroucheva) היוצרת מגדלי נוף בפסלי מתח גבוה באינטגרציה עם עמודי חשמל בשילוב כבלים וצינורות מפלדה אל חלד מוארים.{{ש}}

האמן הברזילאי הנודע ויק מוניס (vik muniz) הושפע מאוד מעבודתו של האומן רוברט סמיתסון שיצר את היצירה מזח לולייני,יצר מספר דגמים של עבודות אדמה של סמיתסון וצילם אותם באופן שמקשה על ההבחנה בינם לבין היצירה האמתית. הוא קרא לסדרה זו "בברוקלין".{{ש}}

בשנת 2002 יצר ויק מוניס שתי סדרות אחרות של עבודות אדמה שכללו רישומי קווים באורך מאה עד מאתיים מטרים של חפצים ביתיים של צורת מפתח, מעטפה וקולב שנחרטו באמצעות דחפור באדמה במכרה ברזל בברזיל ולאחר חריטת הרישומים באדמה הוא צילם אותם ממבט על ממסוק לצורך הנצחת היצירות.{{ש}}