הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה – הבדלי גרסאות

במהלך החודשים הראשונים לקיום הפקוטקטורטהפרוטקטורט, היה הממשל מתון יחסית. נויראט היה מראשי השמרנים ב[[רפובליקת ויימאר]], ששרדו במשטרו של היטלר, ונראה כי מונה לפרוטקטור על מנת לסבר את אזנן של המעצמות הזרות בדבר טיבו של משטר הכיבוש. הממשלה הצ'כית המשיכה בקיום פורמלי, על אף שלא היו לה כל סמכויות, ופעולות הגסטאפו הופנו במיוחד כלפי [[פוליטיקאי]]ם ואנשי ה[[אליטה אינטלקטואלית|אליטה האינטלקטואלית]]. עם זאת, ב-[[28 באוקטובר]] [[1939]], יום השנה לעצמאות צ'כוסלובקיה, הפגינו רבים כנגד הכיבוש, הפגנות שדוכאו ביד רמה. סטודנט שנפצע במהומות, בשם [[יאן אופלטל]], מת מפצעיו ב-[[15 בנובמבר]] [[1939]], דבר שהביא למהומות סטודנטים. התסיסה האזרחית דוכאה באכזריות. גל של מעצרים של סטודנטים ומורים, משלוח של מאות מהם ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] וסגירת כל האוניברסיטאות הביאו לדעיכת ההתנגדות.

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בסתיו [[1941]], אימץ הרייך מדיניות רדיקלית יותר כלפי הפרוטקטורט. פושע המלחמה, קצין ה[[אס אס]], [[ריינהרד היידריך]], שהיה ידוע כאדם אכזר וחסר מעצורים, מונה לסגנו של נויראט. הוא הוציא להורג את ראש הממשלה הצ'כי [[אלואיס אליאש]], אירגן מחדש את הממשלה הצ'כית, ואסר על קיומם של מוסדות תרבות צ'כים. הוא החל במשלוח יהודים למחנות ריכוז, ובמיוחד אל מחנה [[טרזין]], שהפך ל[[גטאות בשואה|גטו]], ולתחנת מעבר ליהודי אירופה בדרכם אל ההשמדה במזרח.

על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-[[1930]] נמנו בצ'כיה 118,000 יהודים. בעקבות הקמת הפרוטקטורט גורשו היהודים למחנות ריכוז ו[[מחנה השמדה|השמדה]], בעיקרבין השאר ל[[טרזיינשטט]] ול[[אושוויץ]]. למעלה מ-70,000 מתוכם נספו. מעטים הצליחו להסתתר בקרב האוכלוסייה המקומית.