גבעת הקיבוצים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
'''גבעת הקיבוצים''' היא אתר [[התיישבות]] ארעי, שפעל בשנים [[1932]] - [[1948]]. האתר נמצא מדרום-מזרח ל[[נס ציונה]], בין נס ציונה לבין [[רחובות]], ליד תחנת הרכבת של רחובות. גבעת הקיבוצים הייתה "גבעת המתנה". גרעינים, בוגרי מפעל ההכשרות לקיבוצים, בטרם עלו על הקרקע במקום הקבע שהוקצה להם, או הצטרפו ליישובים קיימים אחרים, "המתינו" על קרקע שהקצתה להם הסוכנות היהודית. למרות הדמיון בייעוד המקום, אין מדובר בגבעת הקיבוצים שישבה כארבעה ק"מ צפונית מערבית לה, בצפון מערב נס ציונה, ונקראה [[גבעת מיכאל]].
תחילה ישבו על הגבעה קבוצת גורדוניה ג' מפולין, שהצטרפה ל[[דגניה ב']]{{הערה|{{דבר||מקורות העליה של ישובנו|1945/10/12|00402}}}} וקבוצה אחרת שהצטרפה ל[[רמת דוד]]. כן שהו במקום חברי קבוצת "ניר חיים" גורדוניה מ[[בסרביה]] שעברו ל[[קריית ביאליק]] כדי להאבק על עבודה עברית ב[[נמל חיפה]] וב-1943 הקימו את [[ניר עם]]{{הערה|{{דבר||עוד יישוב בדרום|1943/02/02|00201}}}}.
בשנת 1936 שכנו בגבעה שלושה קיבוצים: גורדוניה במעלה{{הערה|{{דבר||הכנוס המחוזי של חבר הקבוצות|1936/01/24|00800}}}} שחבריו עלו ל[[נחלת יצחק]] בהרי ירושלים{{הערה|{{דבר||חבר הקבוצות ואיגוד גורדוני|1937/02/28|01800}}}} וב-1938 הקימו את [[מעלה החמישה]], קבוצת אחוה מגליציה וקיבוץ השומר הצעיר "לשחרור" שהקים בסוף 1941 את [[רמת השופט]]{{הערה|{{דבר||גבעת הקיבוצים משוועת לעזרה|1936/06/19|00409}}}}. בשנת 1940 נותרו במקום שני קיבוצים: קיבוץ לשחרור של [[השומר הצעיר]] ו"שרשים" של [[הציונים הכלליים]]{{הערה|{{דבר||רחובות|1940/05/02|00105}}}}. בשנים 1945-1948 שהו בגבעה חברי קיבוץ הצופים א' שעבדו ב[[מכון איילון]] ולאחר מכן הקימו את [[מעגן מיכאל]]{{הערה|{{על המשמר||הצופים לים|1949/09/23|00708}}}}.
בין היתר ישבו באתר זה הגרעינים שהקימו או הצטרפו לקיבוצים [[רמת יוחנן]], [[עין השופט
בשנים 1948-1945 פעל באתר זה [[מכון איילון]], מפעל לייצור תחמושת של [[תעש]] וארגון [[ההגנה]]. מפעל סודי זה פעל מתחת לאדמה, בתקופת השלטון הבריטי. את [[מכון איילון]] הפעילו חברי קבוצת [[הצופים א']], [[הכשרת רגבים]] של [[הנוער העובד והלומד]] ואנשי [[תע"ש]], בהנהלתו של [[פסח איילון]]. בסוף פברואר 1948 פוצץ רכבת חיילים בריטית ליד הגבעה וחברי הקיבוץ במקום יצאו לסייע בטיפול בפצועים{{הערה|{{המשקיף||26 חיילים בריטים נהרגו ו-35 נפתצעו בפיצוץ|1948/03/01|00112}}}}.
| |||