קליפורד הולידיי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Clifford-holliday.jpg|ממוזער|קליפורד הולידיי]]
'''אלברט קליפורד הולידיי''' ([[אנגלית]]: Albert Clifford Holliday{{כ}}, [[21 בדצמבר]] [[1897]] – [[26 בספטמבר]] [[1960]]), [[אדריכל]] ו[[מתכנן ערים]] [[הממלכה המאוחדת|בריטי]] שפעל ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[המנדט הבריטי]]. הולידיי הטביע באופן ניכר את חותמו על תכנון העיר [[ירושלים]] ובנייתה ב[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|תקופת המנדט]], וכן עסק בתוכניות פיתוח באזוריםב[[חיפה]] ובאזורים אחרים בארץ. לאחר שירותו בארץ ישראל עסק בתכנון עירוני גם ב[[ציילון]], ב[[גיברלטר]] וב[[אנגליה]].
 
== חייו ==
שורה 9:
בין הבניינים אשר תכנן הולידיי בירושלים [[בניין החברה התנ"כית]] ([[1925]]-[[1927]]), [[כנסיית סנט אנדרוז]] ([[1927]]-[[1930]]), [[בית החולים סנט ג'ון|בית החולים למחלות עיניים סנט ג'ון]] (כיום [[מלון הר ציון]] ו[[בית אות המוצר הירושלמי]], [[1922]]-[[1930]]), מרכז מסחרי שמאע בשכונת [[ממילא]] ([[1928]], נשרף וננטש ב-[[1948]]) וכן [[בניין עיריית ירושלים ההיסטורי]] ([[1930]]-[[1934]]) ו[[גן דניאל]] הסמוך לו. בנייניו עשו שימוש ב[[אבן ירושלמית]] וניכרה בהם השראת [[הסגנון הבינלאומי]] בשילוב מוטיבים מקומיים ואלמנטים של [[אר דקו]] שרווחו באותם ימים. הוא תכנן מבנים גם בערים נוספות בארץ ישראל, וכן ב[[עבר הירדן]] וב[[לבנון]].
 
בשנים [[1929]]-[[1931]] תכנן, יחד עם האדריכל היהודי יליד [[גרמניה]] [[ריכרד קאופמן]], את פיתוח שטח הקרקע המיובשת בסמוך ל[[נמל חיפה]] ולאחר מכן הנחה את הקווים האדריכליים להמשך הפיתוח. בנוסף היה שותף בשנות ה-30 לתכנונו של [[המרכז המסחרי החדש בחיפה]], וכן עסק, בשנים [[1933]]-[[1935]], בהכנת תוכנית אזורית לפיתוח [[מפרץ חיפה]] יחד עם עמיתו ומורו לשעבר מאוניברסיטת ליברפול, סר פטריק אברקרומבי. הוא פתח משרד בחיפה ב-[[1934]] ובו העסיק אדריכל נוסף בוגר אוניברסיטת ליברפול, פירס האברד. יחד עם אד רוזנהאקרוזנהק תכנן עבור [[חברת החשמל]] את מבנה [[תחנת הכוח חיפה]] (חיפה א'), שנפתחה ב-[[1935]] ושתכנונה הסופי הכתיב את תכנון [[תחנת הכח רדינג]] ב[[תל אביב]]. [[בנק ברקליס]], שהולידיי כבר תכנן עבורו משרדים מרשימים בירושלים (בחזית הדרומית של בניין עיריית ירושלים), מינה אותו לתכנן גם את מבני סניפיו בתל אביב ובחיפה. הולידיי גם הכין תוכניות פיתוח עירוני והרחבה לערים [[לוד]], [[טבריה]], [[יפו]] ו[[נתניה]].
 
לאחר סיום תקופת שרותו בארץ ישראל ב-[[1935]] שב הולידיי לאנגליה, שם פתח משרד לתכנון עירוני ב[[לונדון]] והתגורר ב[[ריצ'מונד שעל התמזה]], בפאתי לונדון. ב-[[1939]] יצא עם משפחתו ל[[ציילון]] לעבוד על תכנון העיר [[קולומבו]]. שהות המשפחה שם, שמלכתחילה נועדה לחצי שנה, התארכה עקב פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]. ב-[[1941]] עברה המשפחה ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]], ולאחר שנה חזרה לציילון. ב-[[1944]] עבר הולידיי עם משפחתו ל[[גיברלטר]], שם קיבל פרויקט תכנון, ורק ב-[[1947]] שב לאנגליה. הוא מונה לאדריכל הראשי של העיר [[סטיבנג']], תפקיד אותו מילא בין 1947 ל-1952. בתפקידו האחרון היה מרצה לתכנון עירוני ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]]. הוא נפטר ב[[מנצ'סטר]] ב-[[1960]], בגיל 63.