מחנה המעצר בעתלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 44:
לאחר קום המדינה שימש המחנה למעצר שבויים מצריים. אלו שוחררו במרץ 1949, לאחר חתימת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]]{{הערה|{{דבר|מ. קפליוק|פרשת יציאת מצרים ממחנה עתלית|1949/03/09|00109}}}}. לאחר פינויו מהשבויים הוסב המחנה למחנה עולים. בשנת 1950 הוא שימש כ[[מחנה עולים]] לעולי [[תימן]] ובנוסף כ[[מעברה]] ל-1,200 משפחות. עם התגברות העלייה מ[[עיראק]] פונו המשפחות מהמעברה והמחנה הוסב למחנה קליטה ומיון של עולים שכונה "שער עלייה ב'"{{הערה|{{דבר||"שער עלייה ב' מוכן לקליטת 7000 עולים|1951/04/10|00403}}}}. המחנה נפגע מספר פעמים מפגעי מזג האוויר{{הערה|{{דבר||שבר ענן בעתלית|1951/04/20|01034}}{{ש}}{{דבר||תורנות 24 שעות במשרדי הסוכנות והעיריה בחיפה|1951/12/19|00221}}}}.
 
לאחר [[מלחמת סיני]] ו[[מלחמת ששת הימים]] שימש כמחנה לשבויים מצרים. ב[[שנות ה-70]] ננטש האתר והוזנח. במהלך [[מלחמת לבנון הראשונה]] שימש המחנה להחזקת שבויים סורים{{הערה|1=[http://books.google.co.il/books?id=p73lu61ZnCYC&pg=PA248 The Palestine Yearbook of International Law 1984], page 284}} ופלסטינים.
 
==אתר לאומי למורשת ההעפלה והעלייה==