משל המערה של אפלטון – הבדלי גרסאות

 

האירוע המכונן בחייו של אפלטון היה [[הוצאה להורג|הוצאתו להורג]] של [[סוקרטס]]. אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס, והוא מתקשה להאמין כיצד מדינה "ויתרה" על אדם כמו סוקרטס, ידידו החכם מכל אדם. בשביל אפלטון זהו סימן שדבר מה אינו תקין ביסוד ה[[מדינה]]. אפלטון רוצה מדינה שבה ייתנו כבוד והערכה ל[[פילוסוף|פילוסופים]], ודעה זו מובאת במשל.

 

המשל, המוצג בספרו "[[המדינה (דיאלוג אפלטוני)|המדינה]]" (בפתיחת פרק ז), מספר על קבוצת [[אסיר|אסירים]] שנכלאה מגיל רך ב[[מערה]] חשוכה ואשר רותקו בשלשלאות בצורה כזו שראשם מופנה תמיד אל צד אחד ולא יכול עוד לנוע. מאחורי האסירים ישנה חומה, ומאחוריה בוערת [[מדורה]] שלא נכבית לעולם, ומאירה את הקיר עליו צופים האסירים. בין ה[[אש]] לבין החומה חולפות בריות הנושאות פסלים. הפסלים, הנישאים מעל גובה החומה, והמוארים מצידם האחד על ידי המדורה, מטילים את צלליהם על הקיר עליו צופים האסירים. כאשר משמיעה אחת הבריות את קולה, שומעים האסירים את ה[[הד]] השב מן הקיר. לפיכך סבורים האסירים כי מה שהם רואים בקיר הוא בעצם החיים ה[[מציאות]]יים. חייהם סובבים סביב הצללים וקולותיהם, האסירים מפתחים תרבות ושלל תאוריות לגביהם, ובונים את עולמם הרוחני על פי הדמויות על הקיר.