חומצה גליקולית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9:
{{ש}}שיטות נוספות שאינן בשימוש תעשייתי כוללות [[הידרוגנציה]] של [[חומצה אוקסלית]] עם מגיב תורם מימנים וכן [[הידרוליזה]] של נגזרת ציאנוהידרין מפואמאלדהיד.
{{ש}}ניתן לבודד את החומצה הגליקולית ממקורות טבעיים עתירי סוכר, כגון [[קנה סוכר]], [[סלק סוכר]], אננס, מלון וענבים לא בשלים.
דרך נוספת להכנת החומצה היא שימוש בתהליך אנזימתי ביוכימי אשר יוצר כמה שפחות זיהומים בהשוואה לסינתיזה כימית<ref>[http://www.crosschem.net/products/GlyAcid/index.html Glycolic Acid] at CrossChem.net (אנגלית)</ref>, צורך פחות אנרגיה בייצור ויוצר פחות תוצרי לוואי. לדוגמא, בתהליך המטבוליזם של עובש ממשפחת Aspergillus מתקבלת החומצה הגליקולית כתוצר לוואי אשר ניתן לאסוף.<ref> [https://books.google.co.il/books?id=yU89JSZsS30C&lpg=PP1&dq=A%20revolution%20in%20biotechnology&pg=PA28#v=onepage&q&f=false Marx, J. (1989). A Revolution in biotechnology (p. 28). Cambridge (Cambridgeshire): Cambridge University Press.] (אנגלית)</ref> {{ש}}
ניתן לבצע הערכה של כל אחת מהשיטות בכדי לקבוע עלויות יחסיות ויתרונות.
| |||