חימוש תרמובארי – הבדלי גרסאות

ניסוייםנסיונות ראשונים לשימושלייצר בפצצהחימוש בוצעותרמובארי נעשו ב[[גרמניה]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כמאמצים לתכנן ולממש פצצה תרמובארית המוטלת ממטוס. על הניסויים פיקד מריו ציפרמאייר {{אנ|Mario Zippermayr}}. בפצצותהפצצות הגרמניות השתמשועשו שימוש באבקת פחם בתורכחומר דלק. הפצצות נבחנו בצורה אינטנסיבית ב-1943 ו-1944 אבלאולם לא הגיעו לשלב ההפקההיצור ההמוניתההמוני עד תום המלחמה. בהמשךבשנות האמריקאיםה-70 עשושל ניסוייםהמאה בחימושה-20 כזהנעשו עודנסיונות בשנותבארה"ב ה-70לפתח חימוש תרמובארי ואף בוצעו מספר ניסויים בחימוש שכזה אך המערכת שלהםהאמריקאית (CATFAE) לא הגיעה לכלל מבצועבשלות מבצעית בגלל סרבול יתר. השימוש הנפוץ הראשון בנשקבחימוש זהתרמובארי היהבשדה הקרב נעשה על ידי צבא[[הצבא רוסיההאדון]] הסובייטי, בעת [[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמת אפגניסטן]], כאשר הדור הראשון של מטל"ר [[TOS-1]] ("בוראטינו") הופעלכלל אפשרות לצייד את הרקטות שבו ב[[ראש קרבי|ראש קרב]] תרמובארי והופעל בשנות ה-80 המוקדמות. בהמשך ובהמשךפותחו הופעלווהופעלו גם פצצות דלק-אוויר בממדים שונים.