יונה בוגלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
== ביוגרפיה ==
בוגלה נולד ב-[[1908]] בכפר היהודי [[וולקה]], הסמוכה לעיר [[גונדר]]. בילדותו היה [[רעית צאן|רועה צאן]] ומאוחר יותר החל ללמוד בבית הכנסת המקומי של [[ברוך אדהנן]] קרוא וכתוב ב[[אמהרית]] ולימודי קודש. ב-1921 ביקרו בכפר ד"ר [[יעקב פייטלוביץ']] ופרופ' [[תאמרת עמנואל]], לאחר עזבו את הכפר, יונה הלך עימם והחל ללמוד בבית הספר העברי שב[[אדיס אבבה]]. ב-[[1923]] נשלח בוגלה יחד עם עוד ארבעה נערים ללמוד ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] שב[[ירושלים]], כעבור שנתיים הועבר בוגלה יחד עם [[מקוריה צגיה]] ללמוד ב[[פרנקפורט]] שב[[גרמניה]]. ב-[[1929]] הועבר ל[[מכון אשר]] (Institute Ascher) שב ב-Bex שבקנטון [[וו (קנטון)|וו]] שבירתו [[לוזאן]] שב[[שווייץ]]. לאחר מכן הועבר לבית הספר של [[כי"ח]] שב[[פריז]], [[צרפת]].
 
 
ב-[[1931]] שב לאתיופיה כדי לשמש מורה בבית הספר העברי תחת הנהלתו של [[תאמרת עמנואל|עמנואל]].{{הערה|Simon D. Messing, '''The Story of the Falashas: "Black Jews" of Ethiopia''', Brooklyn, 1982, p. 73-74}}
שורה 12 ⟵ 13:
עם קום מדינת ישראל ועלייה ההמונית, החלה הקהילה ללחוץ על עלייה לישראל, בוגלה התנגד לכל רעיון של עליית המונית של ביתא ישראל, משום שלדעתו דבר שכזה עלול להרגיז את הקיסר [[היילה סלאסי, קיסר אתיופיה|היילה סלאסי]].{{הערה|Mitchell G. Bard, '''From Tragedy to Triumph: The Politics Behind the Rescue of Ethiopian Jewry''', 2002, ISBN 9780275970000, p. 14}} בוגלה דיבר גם באופן נחרץ כנגד היהודים שהעלו את הרעיון של עלייה המונית.{{הערה|Messing, p. 75}}
 
=== כאיש הסוכנות: 1978-1953 ===
ב-[[1953]] התפטר מתפקידיו בממשלה והחל ללמד [[למען נדחי ישראל|בבית הספר העברי]] שהוקם ב[[אסמרה]] למען [[ביתא ישראל]] ובוגריו הראשונים נשלחו יותר מאוחר ל[[כפר בתיה]]. כאשר חזרו נערי כפר בתיה לאתיופיה, נסגר בית הספר באסמרה ובמקומו קמו בתי ספר בכפרים היהודיים. בוגלה היה המפקח של אותם בתי הספר שקמו. לאחר חיכוכים גוברים עם האוכלוסייה המקומית הועבר בית הספר הראשי לכפר [[אמבובר]].
 
בתחילת שנות ה-70 הקימה רשת [[אורט]] בתי ספר באתיופיה ובוגלה שימש כמפקח. ב-[[1974]] פרצה [[מלחמת האזרחים האתיופית]] וארגוני המחתרת, השמרניים והפרו מלוכניים הציבו למטרה את היהודים.

=== בישראל: 1987-1979 ===

ב-[[1979]] הורתה הממשלה האתיופית לסגור את בתי הספר של אורט בטענה של פעילות לאומית-ציונית. מורי בתי הספר היו מבוקשים ורבים מהם יצאו את גבולות המדינה דרך סודאן והגיעו לישראל.
 
ב[[אוגוסט]] [[1979]] הוציא משרד החוץ הישראלי ויזה דרך השגרירות המקסיקנית בישראל למען יציאתו של בוגלה מאתיופיה.{{הערה|Bard, p. 76}} עם הגעתו לישראל פעלו בה כבר ארגונים למען עליית הקהילה, הצטרפותו של בוגלה לקריאות העלייה רק חיזקו והעלו את המודעות. ב-[[15 בנובמבר]] נאם בוגלה באספה הכללית של הפדרציה היהודית ב[[מונטריאול]] ושבה נכחו כ-2,000 ממנהיגי [[יהדות]] [[צפון אמריקה]] והסביר את הצורך בעלייה המונית דחופה של בני קהילתו.{{הערה|Messing, p. 79}} עם עליית הקהילה משלהי שנות ה-70, עזר בוגלה לעולים החדשים להתאקלם.{{הערה|"[http://www.jta.org/1979/11/20/archive/issues-at-the-cjf-assembly Issues at the CJF Assembly]", [[JTA]], November 20, 1979}}