נושא (תחביר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Aviados העביר את הדף נושא ל־נושא (דקדוק)
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''נושא''' (ב[[לעז]]בלועזית: "'''סובייקט"''') הוא מונח ב[[תחביר|תורת התחביר]] המציין את מעמדו התחבירי של רכיב ה[[משפט (בלשנות)|משפט]] שאותו מתאר או מאפיין [[נשוא]] המשפט (בלעזבלועזית: פרדיקטפּרֶדיקַט). יש להבחין בין השימוש במונח '''נושא''' כמתאר מעמד תחבירי מוגדר בשפה נתונה, לבין השימוש במונח זה כמתאר מעמד תחבירי התקף בכל השפות (הגם שהדוגלים ב[[דקדוק אוניברסלי]] אינם מקבלים הבחנה זו). בעוד עבור שפה נתונה ניתן להציע איפיונייםאפיונים פנים-לשונים למעמד הנושא (ראו דיון בנושא העברי בהמשך), קשה להציע איפיוניםאפיונים התקפים לכלל הלשונות. עיקר הקושי נובע מכך שמושג הנושא משלב בתוכו במסורת ה[[בלשנות|בלשנית]] שלושה איפיוניםאפיונים שונים:
 
* אפיון לפי [[מבנה המסר]]: הנושא הוא ה'''תמה''' של המשפט. כלומר, הנושא הוא הרכיב הידוע, ש"עליו מדבר המשפט". [[יספרסן]] השתמש במונח '''נושא פסיכולוגי''' לתיאור אפיון זה.
* אפיון לפי [[תפקיד סמנטי]]: במשפט [[פועל (בלשנות)|פועלי]] ניתן לאפיין את הנושא כ'''מבצע הפעולה''' (בלעז אגנס או agent), אך אפיון זה בעייתי עבור משפט [[סביל]]. [[יספרסן]] השתמש במושג '''נושא לוגי''' לתיאור אפיון זה.
* אפיון תחבירי: פעמים רבות ניתן לאפיין את הנושא לפי אמות מידה [[מורפולוגיה (בלשנות)|צורניות]]-תחביריות, כדוגמת הרכיב במשפט אשר גורר [[התאם]] עם הפועל, הרכיב אשר מסומן ב[[יחסה|יחסת הנושא]] (נומינטיב) וכדומה.
 
==הנושא בתחביר העברי==
שורה 35:
בשפות רבות ([[שוודית]], למשל) אין התאמה בין הנושא לפועל, ובשפות אחרות (שפות ארגטיביות, כמו [[בסקית]]) הפועל מתאים דווקא למושא, או לנושא ולמושא גם יחד; לכן כלל ההתאם לא יכול לשמש כבסיס להגדרה אוניברסלית.
 
==נושא סתמי ואימפרסונאליואימפרסונלי==
שפות מסוימות דורשות קיומו של נושא תחבירי, גם כאשר לפועל אין מבצע פעולה. דוגמה לכך הוא שם הגוף האנגלי it במשפט הבא:
:'''it''' rains
נושא זה מכונה '''נושא סתמי''' (בלעז dummy subject). לעתים משמש הנושא הסתמי לציון '''נושא אימפרסונאליאימפרסונלי''' (נושא לא-אישי), אשר מתייחס למבצע פעולה אנושי, אך לא מוגדר:
:גנבו לי את המכונית
:אומרים שיירד גשם.