קולנוע עדן (ירושלים) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 10:
 
==היסטוריה==
בשלהי [[שנות ה-20 של המאה העשרים]] הוקם ב[[גן דניאל|גן העיר]] שליד עיריית ירושלים ראינוע קיצי פתוח שהיה אחד הראשונים מסוגו בירושלים. בחודש [[יולי]] [[1928]] איבדו בעלי הראינוע את רישיון ההפעלה בשטח שהיה שייך לעירייה והעבירו את פעילותם למגרש בבעלותו של אלברט פלויד, בנו של [[רולה פלויד]], סמוך לפינת הרחובות [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ואגריפס.{{הערה|שם=המשולש|[[דוד קרויאנקר]], '''המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית''', [[כתר ספרים]], 2011, עמ' 141}} "גן ראינוע" הקיצי בבעלות פלויד, ובניהולו של יעקב קלטר בן-אור, הופעל החל מאוגוסט 1928{{הערה|'''[[דבר (עיתון)|דבר]]''', 27.7.1928, עמ' 3}} ובמשך חודשי הקיץ בשנתיים שלאחר מכן. עם הקמתו ב-1928 בישרה הנהלת הקולנוע על נכונותה למסור את המקום בחינם לאספות ולהרצאות "בתנאי שהכניסה תהיה חופשית". כמו כן הודיעה על הקצאת כרטיסי חינם ל[[מובטל]]ים.{{הערה|'''[[דואר היום]]''', 27.7.1928, עמ' 4}}
 
בחודש אפריל 1931 נחנך במגרשו של פלויד "תיאטרון עדן המחודש",{{הערה|'''[[דואר היום]]''', 24.4.1931, עמ' 7}} והראינוע היה לקולנוע. האולם הגדול, בתכנונו של האדריכל נתן ברין, נבנה מ[[בטון]] מצופה [[טיח]] גס ("שפריץ") בצבע אפור עם תקרת בטון במִפתח גדול. מבנה זה היה משוכלל יחסית בתקופה שבה רוב בתי הקולנוע בירושלים היו מחופים גגות עשויים [[פח (מתכת)|פח]].{{הערה|שם=המשולש|}}{{הערה|בירושלים קשה לקבל רישיון לבניית בניין, שאינו מצופה [[אבן ירושלמית|אבן]]}} בעשורים הראשונים לפעילותו התקיימו בו, כנהוג בבתי הקולנוע באותם תקופה, גם אספות פוליטיות והרצאות שונות.
 
בשנת 1935‏–‏1936 הועבר ניהול הקולנוע לידי משה ואלישבע שפירא, תחילה במסגרת הסכמים שנתיים בינם לבין הבעלים אלברט פלויד ובשותפות עימו, והחל משנת 1942‏ – במסגרת חוזה חכירה למשך 50 שנה. משפחת שפירא ניהלה הן את קולנוע "עדן" והן את "[[רולה פלויד#בית פלויד בירושלים|בית פלויד]]", שבו נמצאו משרדי הקולנוע, במשך 35 השנים הבאות.
 
בשנות ה-30 הוקרנו במקום סרטים באנגלית, צרפתית וגרמנית. מראשית שנות ה-40 ואילך הוקרנו סרטים של חברת [[מטרו גולדווין מאייר]]. הקרנת הבכורה של המפורסם בהם – ‏"[[חלף עם הרוח (סרט)|חלף עם הרוח]]" – נערכה בנובמבר 1941 כאירוע גאלה חגיגי. משה שפירא, בוגר [[הגימנסיה העברית "הרצליה"|הגימנסיה "הרצליה"]] (1918), העניק לסרטים את שמותיהם העבריים שבלטו במקוריותיהם (כגון "[[אנני אוקלי אשת לפידות]]" ל-Annie Get Your Gun, "תורה חכמה וקמח אין" ל-She Went to the Races בכיכובה של [[אווה גרדנר]] ו"[[רומא עיר פרזות]]" ל-Roma città aperta).
 
בשנת 1977 העבירה אלישבע שפירא, שנתאלמנה בשנת 1966, את הזכויות לתקופת החכירה הנותרת לקבלנים הירושלים האחים אלה, והקולנוע עבר לניהולם.
 
לקראת סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20]], עם פריחת ה[[מרכז קניות|קניונים]] ב[[ישראל]] ופתיחת בתי הקולנוע בתוכם, ירדה קרנם של בתי הקולנוע הוותיקים במרכז ירושלים. גרמו לכך גם הקרנות סרטים באמצעות מכשירי ה[[וידאו]] הביתיים. מצבו הפיזי ורמתם הטכנית הירודה של הסרטים שהוצגו בקולנוע "עדן" תרמו אף הם להידרדרותו.{{הערה|שם=המשולש|}} בתקופה זו נוספה בו בימי חול, לצד ההצגה היומית ושתי הצגות הערב, גם הצגת בוקר. זו הוקדשהשהוקדשה ל[[סרט כחול|סרטים כחולים]] וצפו בה בעיקר [[מובטל]]ים.
 
קולנוע "עדן" נסגר בשנת [[1990]] ומאז שוכן במקום [[חניון]] למכוניות. בשנת [[2015]] אושרה סופית תוכנית לבניית [[מגדל עדן]], בתכנון האדריכל [[דניאל ליבסקינד]], על חורבות בית הקולנוע.
שורה 33:
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Eden cinema (Jerusalem)|תצוגה=קולנוע עדן (ירושלים)}}
 
*[https://sharonraz.wordpress.com/2008/04/15/%D7%91%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%9C-%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%9F/ סקירה על מבנה הקולנוע הנטוש], אוגוסט 2007, פורסם ב[[בלוג]] "נטוש".
* "הולך רגל" [http://jerusalemwalker.blogspot.co.il/2011/03/blog-post_7748.html על קולנוע עדן], יולי 2011‏
 
==הערות שוליים==