|
(2) צמצום נוסף, מיוחד לדרכי הפרשנות של החוק הפלילי, והוא כי עד כמה שמדובר הוא ב'יצירת' עבירות, היינו, בהכרזת מעשים מסויימים כמעשים אסורים, אין השופט רשאי לחרוג כמלוא נימה מתחומי החוק הכתוב, ולחדש עבירה 'משלו' על סמך שיקולי הגיון{{הערה| דברי השופט זילברג בע"פ 53/54 אש"ד, מרכז זמני לתחבורה נ' היוהמ"ש, פ"ד ח' 785, בעמ'
.819
}}לעקרון ל'''עקרון החוקיות כמה הסברים עיקריים, המצטברים זה לזה'''{{הערה|ראו בועז סנג'רו - פרשנות מרחיבה בפלילים?! עלי משפט ג' תשס"ג}}: האחד – מתן אזהרה- כרוך בחירות הפעולה של היחיד, המבוססת על ידיעה בזמן הפעולה של התחום האסור. שהרי, תפקיד מרכזי של דיני העונשין הוא הדרכה, הכוונה והזהרה לשם מניעת עבירות (ולא יצירת עבריינים וענישתם לאחר מכן; "אין עונשין אלא אם כן מזהירין"). בהקשר זה יש לזכור כי במשפט הפלילי – בהבדל מבענפי המשפט האחרים – חשוף הפרט לשלילת חירות (עונש המאסר, למשל) ולקלון (סטיגמה חברתית). הסברים עיקריים אחרים לעקרון החוקיות נוגעים ליציבות ההסדרים החברתיים, לאכיפה שווה של החוק ולהפרדה שבין רשויות המדינה וחלוקת הסמכויות ביניהן.
=== '''לעקרון החוקיות השלכות חשובות מאוד, ואלה העיקריות שבהן: ==='''▼
▲=== לעקרון החוקיות השלכות חשובות מאוד, ואלה העיקריות שבהן: ===
א. הדרישה של פומביות החוק;
|
