בוריס שטורמר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1902]] שטורמר הוחזר לבירה ומונה למנהל המחלקה הכללית במשרד הפנים. שטורמר היה בין המקורבים ל[[ויאצ'סלב פלבה]]. בשנת [[1904]] הוא מונה ל[[המועצה המדינית|מועצה מדינית]]. זה היה קידום מפתיע כי על פי כללים לא היו תנאים מקדימים מקובלים למינוי.

 

 

ב-[[20 בינואר]] [[1916]] שטורמר מונה לראש הממשלה, בתקופת [[3 במרץ]]-[[7 ביולי]] הוא היה גם שר הפנים ומ-[[20 ביולי]] גם שר החוץ. בקרב הציבור הרחב הייתה התנגדות רבה למינוי של שטורמר לראש הממשלה. מינוי של שטורמר בוצע בתמיכת [[גריגורי רספוטין]]. לאור כך שהוא היה בעל מוניטין להגיע לפשרות, היה צפוי שהוא יצליח לגשר על הפערים בין הממשל לבין [[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית]]. שגרירי [[מדינות ההסכמה]] והאופוזיציה פעלו בגלוי לסיום כהונתו. ניסיון של ממשל שטורמר לגייס לצבא אזרחים ממוצא אסיאתי הביא למהומות אתניות באזור [[אסיה המרכזית]]. לאחר ש[[מתקפת ברוסילוב]] נעצרה נפוצו שמעות על כך ששטורמר מקדם שיחות עם גרמנים על הפסקת אש. בתחילת נובמבר [[פאבל מיליוקוב]] בישיבות [[הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית|הדומה]] האשים את הקיסרית [[אלכסנדרה, נסיכת הסה]] ושטורמר (שניהם ממוצא גרמני) בפעילות נגד המדינה לטובת הסכם עם [[האימפריה הגרמנית]]. [[ניקולאי השני, קיסר רוסיה|ניקולאי השני]] הבין שלא ניתן להמשיך עם הממשלה בראשות שטורמר לאור ההתנגדות העזה בקרב הציבור הרחב. ב-[[20 בנובמבר]] שטורמר פוטר מכל תפקידיו בממשל.