אום רשרש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) |
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 9:
כבר בימי השלטון ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]] נבנו בחופיו המערבי והצפוני של מפרץ אילת תחנות ונקודות שיטור לפיקוח על תנועתם של אורחות הגמלים של עולי הרגל ל[[מכה]] ושל סוחרים מ[[עבר הירדן]] וממדבר [[סיני]]. נקודות ותחנות כאלה היו ב[[טאבה]], ב[[ראס אל-נקב]] ונקודת שיטור כזאת הייתה גם באום רשרש.
בראשית [[המאה ה-20|המאה העשרים]], כאשר [[ארץ ישראל]] הייתה בשלטון העות'מאני, הייתה [[מצרים]] בשלטון [[בריטניה]]. ב-[[10 בינואר]] [[1906]] שלחו הבריטים משלחת של חיילים מצרים חמושים, בראשותו של קצין הממשל ה[[קולוניאליזם|קולוניאלי]] הבריטי [[וילפריד אדגר ג'נינגס – בראמלי]] (Wilfrid Edgar Jennings - Bramly), המפקח הבריטי על [[סיני|חצי-האי סיני]] מטעם ממשלת מצרים, לאום רשרש. בראמלי הודיע לקולונל רושדי, מפקד חיל המצב [[תורכים|התורכי]] שישב ב[[עקבה]], כי הוא בא לקבוע קו גבול בין האימפריה העות'מאנית לבין מצרים . הקצין התורכי לא נענה לבקשתו לקביעת קו הגבול, ובראמלי ניסה לקבוע עובדות בשטח וניסה לבנות בקתה באום רשרש. רושדי התמיד בסירובו והודיעו בצורה החלטית כי אום רשרש וטאבה הינן תחת שלטון האימפריה העות'מאנית. תגובותיו הנחרצות של רושדי, גרמו לכך שקו הגבול בין מצרים לארץ ישראל יעבור בין [[רפיח]] לטאבה ולא בין
סכסוך הגבולות הגיע כמעט עד לכדי עימות צבאי. הבריטים שלחו ב-[[22 בינואר]] ספינת מלחמה מצרית קטנה בפיקוד בריטי למפרץ אילת ועליה ח חיילים מצרים. המצרים התכוונו לעלות אל החוף בטאבה, אולם הקולונל רושדי, שחייליו הבחינו בספינה, הספיק להעביר לשם יחידה תורכית, שעליה הטיל להתנגד בכוח לעלייתם של המצרים לחוף. הוא פנה למפקד המצרי בקריאה להימנע מכל מעשה תוקפנות. אז הגיע שוב בראמלי לטאבה בדרך היבשה והודיע כי הוא עומד להציב בטאבה ובאום רשרש את החיילים המצריים שבספינה. אך לנוכח התנגדותו הנמרצת של רושדי, העדיפו החיילים המצריים שלא להסתכן וירדו לחוף ב[[אי האלמוגים]]. הסכסוך הוכרע בסופו של דבר במשא ומתן שהתנהל לסירוגין בקהיר וב[[איסטנבול]], וב-[[1 באוקטובר]] 1906 חתמו הנציגים התורכים והמצרים על הסכם לפיו חלק גדול של האזור שבין עקבה לרפיח, עבר לידי מצרים ובמפרץ אילת התחיל קו הגבול בטאבה, והגיע אל [[הים התיכון]] על יד רפיח. הסדר זה צימצם את שטחה של ארץ ישראל שתחת השלטון העות'מאני,אך אום רשרש נותרה בתחום ארץ ישראל. לימים, בתום [[מלחמת העולם הראשונה]], עברה ארץ ישראל לידי בריטניה ומשנת [[1922]] כונן בה [[המנדט הבריטי]], כשקו הגבול עם מצרים נשאר כפי שהיה בזמן שלטון העות'מאנים. קביעת הגבול משנת 1906, הביאה למעשה לכך שתחום אום רשרש יהיה לימים בתחומי [[מדינת ישראל]].
ב- [[23 בפברואר]] [[1933]] הקימו שלטונות המנדט הבריטי את תחנת המשטרה המנדטורית באום רשרש, מבקתות עלובות שנבנו על חוף הים מלבני בוץ. השוטרים היו ברובם בדואים בני הסביבה בפיקוד בריטי. תפקידם היה לפקח על הגבולות הקרובים ועל התנועה שעברה במקום ממצרים אל עבר הירדן המזרחי. תחבורה זאת הייתה חיונית לבריטים לצורך שמירת הקשר בין הבסיסים הצבאיים שלהם ב[[המזרח הקרוב|מזרח הקרוב]].
| |||