אוליבייה מסייאן – הבדלי גרסאות

 

מסייאן נכנס ל[[קונסרבטוריון|קונסרבטואר]] של [[פריז]] בגיל 11. בין מוריו היו [[פול דיקא]], [[מוריס עמנואל]], [[שארל-מארי וידור]] ו[[מרסל דיפרה]]. הוא התמנה לנגן עוגב ב[[כנסייה|כנסיית]] [[השילוש הקדוש]] ב[[פריז]] בשנת [[1931]], משרה בה התמיד עד מותו. עם נפילת פריז בידי ה[[נאצים]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], בשנת 1940, נלקח מסייאן בשבי ה[[גרמניה|גרמנים]], ובמחנה השבויים חיבר את [[רביעייה לקץ הימים]] לארבעת הכלים שעמדו לרשותו, [[פסנתר]], [[כינור]], [[צ'לו]] ו[[קלרנית]]. את היצירה ביצעו לראשונה מסייאן וחבריו לשבי לפני קהל של שבויים וסוהרים, עם השנים נהייתה זו היצירה המפורסמת ביותר שלו. מסייאן החל לעבוד בקונסרבטואר של פריז כפרופסור ל[[הרמוניה]] זמן קצר לאחר שחרורו בשנת [[1941]], וכפרופסור ל[[הלחנה|קומפוזיציה]] בשנת [[1966]], במשרות אלה החזיק עד לפרישתו לגמלאות בשנת [[1978]]. בין תלמידיו הנודעים היו [[פייר בולז]], [[איבון לוריו]] (שהייתה בהמשך לאשתו השנייה של מסייאן), [[קרלהיינץ שטוקהאוזן]], [[יאניס קסנאקיס]], [[ויליאם בולקום]] ו[[ג'ורג' בנג'מין]].

===נעורים ולימודים===

 

.{{הערה|1=Messiaen & Samuel (1994), p. 15

Messiaen's mother published a sequence of poems, L'âme en bourgeon ("The Budding Soul"), the last chapter of Tandis que la terre tourne ("As the World Turns"), which address her unborn son. Messiaen later said this sequence of poems influenced him deeply, and he cited it as prophetic of his future artistic career.

}}

 

 

בקונסרבטואר הצטיין מסייאן בלימודיו. בשנת [[1924]], בגיל 15, קיבל פרס שני ב[[הרמוניה]] וכעבור שנה זכה בפרס ראשון בליווי בפסנתר. בשנת 1928, אחרי שלמד אצל מוריס עמנואל, קיבל פרס ראשון בתולדות המוזיקה. המופת שהציב לפניו עמנואל עורר בו עניין במקצבים [[יוון|יווניים]] עתיקים וב[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] אקזוטיים. מסייאן החל ללמוד נגינה ב[[עוגב]] אצל [[מרסל דיפרה]], שהעביר אליו את מסורת נגני העוגב הצרפתים הגדולים (דיפרה היה תלמידם של [[שרל-מרי וידור]]{{הערה|1=Hill & Simeone (2005), p. 20}} ושל לואי וירן, שלמד בשעתו אצל [[סזאר פרנק]]). אחרי שנה של לימודי [[הלחנה|קומפוזיציה]] אצל וידור, נכנס מסייאן בסתיו 1927 לכיתתו של המורה החדש [[פול דיקא]], שהחדיר בו את אמנות התזמור.

 

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

 

{{זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה}}

 

[[קטגוריה:מלחינים צרפתים]]

[[קטגוריה:מוזיקה של המאה ה-20]]