טמפלרים (תנועה) – הבדלי גרסאות

ב- [[9 ביולי]] 1944 הוחלפו 283 יהודים תמורת 150 גרמנים (מהם 74 מ[[דרום אפריקה]] ו-41 מארץ ישראל). גרמנים ששוחררו תמורתם והגיעו לווינה ב-9 ביולי וב-[[26 ביולי]] נפגעו מהפצצה אווירית, ביניהם 3 ממשפחת בלדנהופר ו-4 מבני משפחת הסלשוורד, וכן 3 משרונה (משרונה לבדה הוצאו 42 איש). בסך הכל הוחלפו בהמשך 551 יהודים תמורת 455 גרמנים.

 

 

עוד לפני המלחמה, לא ראה [[היישוב]] היהודי בעין יפה את תמיכת הגרמנים במפלגה הנאצית. בסיומה, עם היוודע ממדי הזוועות והחורבן שהמיטה האידאולוגיה הנאצית על יהדות אירופה, החליטו ראשי ארגון [[ההגנה]] להיפרע מן הנאצים המקומיים אך לא רק. התעשיין [[גוטהילף וגנר]], מראשי הטמפלרים, נורה בתל אביב ב-[[22 במרץ]] [[1946]]. בנובמבר 1946 נורו ליד ולדהיים בעמק יזרעאל שני גרמנים – מקס מיטשרניץ ורודולף מולר לעיני משפחתם על ידי לוחם הפלמ"ח [[רפי איתן]]{{הערה|[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2015-75230c07c760a410/Article-92ac6ecd0960a41006.htm רפי איתן בראיון בתוכנית עובדה]}}. השניים נבחרו באופן אקראי בהיותם בין ראשוני השבים לארץ ישראל, כדי להרתיע את האחרים מלשוב. בחיפה הוכו למוות באותו הזמן וילפריד שומאכר וגרמני נוסף בשם רופרט{{הערה|[https://books.google.co.il/books?id=cZ7oBQAAQBAJ&pg=PA127&lpg=PA127&dq=wilfried+schumacher+Haifa&source=bl&ots=zj6eRAwove&sig=HTkLNrbD8R0RZs-1cV9lFIf1BK4&hl=en&sa=X&ved=0CBwQ6AEwAGoVChMIovWv4JaAyAIVzG0UCh09wAFC#v=onepage&q=wilfried%20schumacher%20Haifa&f=false Heidemarie Wawrzyn, Nazis in the Holy Land 1933-1948]}}.

במהלך השנים [[1946]]–[[1947]] שוחררו בהדרגה העצירים באוסטרליה ממעצר, לאחר חקירה אישית ותהליך [[דה-נאציפיקציה]] שעבר כל אחד. הטמפלרים שהיו חברי המפלגה הנאצית גורשו חזרה לגרמניה. היתר הורשו להתיישב באוסטרליה, ואף קיבלו ב-[[1948]] אזרחות אוסטרלית.

 

הטמפלרים המשיכו לחיות ולפעול כקהילות המשמרות את מורשתם ואמונותיהם הדתיות בשתי תפוצות עיקריות: אוסטרליה ביתם החדש, וגרמניה מולדתם. את מרכזיהם הקימו ב[[מלבורן]] וב[[שטוטגרט]], עם קהילות משנה בערים אחרות. קהילות אלה ממשיכות להתקיים עד היום, ומורכבות בעיקר מצאצאי הטמפלרים שחיו ופעלו בארץ ישראל עד שגורשו ממנה. בסך הכול מונים הטמפלרים נכון לתחילת המאה ה-21 כ-2,000 נפש, מהם כ-1,300 באוסטרליה וכ-700 בגרמניה. צאצאי הטמפלרים באים מעת לעת לביקורים ב[[ישראל]] כדי לפקוד את קברי אבותיהם שבבתי העלמין הטמפלריים.

 

בשנת [[1952]], במסגרת דיוני [[הסכם השילומים]] בין ישראל לגרמניה הוחלט על פתיחת משא ומתן על נכסי הגרמנים בישראל. ביוני 1962 נחתם הסכם פיצויים עם הקהילה הטמפלרית, על פיו ממשלת ישראל שילמה חמישים וארבעה מיליון [[מארק גרמני|מארק]] (שהיו שווי ערך לכשלושה עשר מיליון [[דולר]]) על הרכוש הטמפלרי שהושאר בישראל{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/05/980/031/r24/05031980.r24.htm בג"ץ 3198/05]}}. ה[[משא ומתן]] נוהל בידי המתווך פרופסור סוונסן. התשלום בפועל של הכסף ארך כעשר שנים נוספות. 60 אחוזים מסכום הפיצויים הועבר לקהילה באוסטרליה, ו-40 אחוזים לקהילה בגרמניה.

 

==עיקרי אמונה==