ההמנון ההומרי לאפרודיטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Inbal Segal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Inbal Segal (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7:
'''תיאור העלילה על פי ההמנון הקצר:'''
 
ההמנון מתחיל בהצגת אפרודיטה כילידת האי קיפרוס (קפריסין) ומכאן שמה בהמנון מתואר קיתרית. פתיחת ההמנון עוסקת במילות שבח לאלה בו מתוארת כעדינה, יפה ומשרה אושר על תושבי העולם ("שי עדנים לבני חלד נתנה ועל חמד פניה כל הימים מרחפת בת צחוק, וזיו כסף פורח"). - שורות 2-3. בהמשך ההמנון מתוארת בקשה לקבלת ברכה מהאלה בכדי להללה באמצעות השירה ("לך ברכתי האלה...לי שירה העניקי נכספת") - שורות 4-5. בסיום, הפונה לאלה מצהיר כי יזכיר אותה דרך השירה עליה ("ושירה גם אחרת אזכירה"). - שורה 6
 
מתואר בהמנון זה הקשר שבין אפרודיטה לאי קיפרוס (קפריסין). פונים לאלה בשם קיתרית, הקשור למקום היוולדה
 
מהרגע שאפרודיטה מפעילה את קסמיה לתעתע ברגשות וביצרים, מלבד שלוש אלות ספציפיות, אף אחד לא יכול היה להתנגד לכך, אפילו לא זאוס מלך האלים. שלושת האלות הן: אתנה – אוהבת תגרות, קרבות ומלאכת מחשבות. ארטמיס – אוהבת ריקוד, מנגינה ושירים, חורשת מצולות וערים בהן שורר צדק. הסטיה – נדרה נדר להישאר בתולה לנצח כדי למנוע ריב בין פוסידון ואפולו. מלבד שלושת האלות הללו אשר מתנזרות מקיום יחסי מין, הצליחה האלה אפרודיטה לעורר יצרים וחשקים מיניים אצל כל יצור חי בכל מקום ובכל רגע נתון, אפילו בין אלים לבין בני תמותה.