בן סירא – הבדלי גרסאות

[[חז"ל]] השתמשו רבות בספר בן סירא, במספר מקומות הם מציינים את שמו בפירוש{{הערה|1=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת חגיגה]] [[S:חגיגה יג א|יג,א]]; [[מסכת בבא קמא]] ([[S:בבא קמא צב |צב,ב]]?), [[S:בבא קמא קי ב|קי,ב]]; [[מסכת בבא בתרא]] [[S:בבא בתרא צח ב|צח,ב]], [[S:בבא בתרא קמו א|קמו,א]]; [[מסכת סנהדרין]] [[S:סנהדרין ק ב|ב"ק,ב]]; [[מסכת יבמות]] [[S:יבמות סג ב|סג,ב]]; [[מסכת נידה]] [[S:נידה טז ב|טז,ב]].}}, ובמספר רב של מקומות הם מצטטים מדבריו ללא אזכור שם החיבור. במספר מקומות אנו מוצאים כי חז"ל מבארים כי ספר בן סירא אינו חלק מספרות המקרא, משום שהוא נמנה עם החיבורים המאוחרים שאינם מקודשים כחיבורים המוקדמים{{הערה|1=כך למשל לגבי הלכות [[טומאת ידיים]] של [[כתבי הקודש]] מובהר כי ספר בן סירא אינו בכלל כתבי הקודש לעניין זה, ([[תוספתא]], [[מסכת ידיים]] [http://kodesh.snunit.k12.il/b/f/f6b.htm#2.5 ב,ה]).}}, אולם אין כל אמירה נגד הספר. במקורות מאוחרים יותר, בדברי האמוראים, אנו מוצאים אמירות השוללות קריאה בספר; על ה[[אמורא]] [[רב יוסף]] נאמר ב[[תלמוד הבבלי]] כי סבר שבחלקים שאינם הגיוניים{{הערה|כדוגמת שיוך צורת הזקן, לתכונות אופי}} {{ציטוטון|בספר בן סירא נמי אסור למיקרי (תרגום: אסור לקרוא אף בספר בן סירא)}}{{הערה|כדוגמת שיוך צורת הזקן, לתכונות אופי}}, אך בחלקים הגיוניים, מותר לקרוא ואף לצטט ברבים{{הערה|[[תלמוד בבלי]], [[מסכת סנהדרין]] [[S:סנהדרין ק ב|ק,ב]] וראו [[רש"י]] במקום}}, אף ה[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] מבאר את דברי [[רבי עקיבא]] במשנה ב[[מסכת סנהדרין]] הפוסק כי {{ציטוטון|הקורא ב{{ה|ספרים החיצוניים}} אין לו חלק ל[[עולם הבא]]|[[משנה]], [[מסכת סנהדרין]] [[S:סנהדרים יא א|יא,א]]}} כמתייחסים בין היתר לספר בן סירא: {{ציטוטון|כגון ספרי בן סירא וסיפרי בן לענה}}{{הערה|1=[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת סנהדרין]] [http://www.mechon-mamre.org/b/r/r4610.htm פרק י, הלכה א. (דף נ,א)]}}.