אנגלית בריטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
למרות הקישור הסטריאוטיפי בינו לבריטניה, הרוב המוחלט של האוכלוסייה דובר ניבים ומבטאים אזוריים. החלוקה העיקרית היא בין מבטאים צפוניים, תיכונים ודרומיים, המתפצלים לאינספור מבטאים מקומיים. האיזוגלוסה (תיחום גאוגרפי בין אופני הגייה) הבולטת ביותר באי היא זו העוברת בקו [[שרופשייר]]-[[ברמינגהאם]]-שפך הוואש, שמדרום לה יש הבחנה בין הגיית תנועה כמעט-אחורית, כמעט-סגורה, מעוגלת ([[קובץ:Near-close_near-back_rounded_vowel.ogg]]) לתנועה אחורית, חצי-פתוחה, בלתי-מעוגלת ([[קובץ:Open-mid_back_unrounded_vowel.ogg]]) ומצפון לה היא אינה קיימת. ה-u ב-strut וב-put נהגית בצפון באותו אופן. בין הניבים האנגלו-בריטיים ישנם לדוגמה:
 
'''אנגלית שפך התמזה''' (Estuary English), הרווחת בדרום-מזרח אנגליה ונחשבת לתחליף מתנשא (posh) פחות להגייה המקובלת. היא מתאפיינת למשל בשימוש ב[[עיצור סדקי, סותם, אטום]] לעומת היגוי מלא של [[עיצור מכתשי, סותם, אטום]] ([[טי"ת]t]) ב-RP. כך "סקוטלנד" נקרא "סקו'לנד."
 
'''קוקנית''' (Cockney), המזוהה עם המעמד הנמוך בלונדון וניכרת בשיטוח [[דיפתונג]]ים לתנועות בודדות והיעלמות ה[[עיצור סדקי, חוכך, אטום]] בראשי מילים. כך time מבוטא "טאם" ו-house נעשה "אאוס".
 
'''מאנקונית''' (Mancunian), הרווחת ב[[מנצ'סטר]] והסביבה. כוללת השמטת הה"אה-h בראש מילה וגם הגימ"לה-g בסופה (hanging קרי "אנגין"), אי-הגייה של הטי"תה-t בסוף מילה, הגייה זהה לרוב של u קצרה וארוכה (fudge כב-foot), ודגש חזק בתנועות.
 
'''סקאוס''' (Scouse), הנפוץ ב[[ליברפול]] והחבל. בין תכונותיו הבולטות הן הגייה של k בסוף מילה כ-ch {{כ}}(book קרי "בוך").