האיחוד הפולני-ליטאי – הבדלי גרסאות

| שפה רשמית=[[פולנית]], [[ליטאית]], [[רותנית מערבית]]

'''האיחוד הפולני-ליטאי''', הידוע גם כ'''רפובליקת שני העמים''', היה [[מדינה]] ב[[מזרח אירופה]] שהתקיימה בין השנים [[1569]]–[[1795]], ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות [[פולין]], [[ליטא]], [[לטביה]], [[בלארוס]], וכן חלקים נרחבים של [[אוקראינה]] ו[[אסטוניה]]. האיחוד הפולני-ליטאי הוקם בעקבות הסכם [[איחוד לובלין]] ([[לובלין]], [[1 ביולי]] [[1569]]), לאחר קרוב למאתיים שנים שבהן היו [[ממלכת פולין (1385-1569)|ממלכת פולין]] ו[[הדוכסות הגדולה של ליטא|דוכסות ליטא]] [[אוניה פרסונלית|מדינות נפרדות תחת הנהגה של מלך אחד]] מ[[השושלת היגלונית]]. האיחוד הפולני-ליטאי היה מהמדינות הגדולות ביותר והמאוכלסות ביותר באותה תקופה (בין 6.5 ל-10.5 מיליון נפש). במשך מעל מאה שנים שגשגה המדינה המאוחדת והצליחה לעמוד בפני אויביה ה[[רוסיה|רוסים]], ה[[שוודיה|שוודים]] וה[[עות'מאנים]]. אולם בחצי השני של תקופת קיומו ידע האיחוד תבוסות צבאיות, [[אנרכיה]] והפיכת דלת העם ל[[צמית]]ים.