קניין רוחני – הבדלי גרסאות

== קניין רוחני במשפט העברי{{הערה|1= פרופ' חיים נבון "זכויות יוצרים בהלכה", 2007.}} ==

שאלת זכויות היוצרים במונח המודרני קבלה התייחסות ראשונה על ידי הרמ"א בתשובותיו. הרמ"א בא להגן על זכויותיו של מהר"ם פדובה, שהשתתף בהדפסת ספר משנה תורה לרמב"ם, ולאסור קניית מהדורה מתחרה של הספר. היסוד המרכזי שהזכיר הרמ"א בהקשר זה הוא דין יורד לאומנות חברו. הרמ"א הסיק מהסוגיה שאסור לאדם להיכנס לאומנות חברו, אם יגרום לו פגיעה ודאית. הרמ"א הוסיף וטען שלכן אסור להתחרות במו"ל ולהדפיס את אותו הספר שהוא מתפרנס מהפצתו.{{הערה|1=רקובר, עמ' 130.}}

ישנם רבים שניסו לדון בזכויות יוצרים על פי עקרונות חיוב הנאה. להלכה, זה נהנה וזה לא חסר פטור, וזה נהנה וזה חסר חייב.

כלומר: אם אדם נהנה מרכוש חברו, חייב לשלם לו רק אם חברו נחסר והפסיד.{{הערה|1=הרב זלמן נחמיה גולדברג, 'העתקה מקסטה ללא רשות הבעלים', תחומין ו' (תשמ"ה).}} חיוב זה אינו קשור בעיקרו לשאלת זכויות יוצרים דווקא. התובע כאן אינו נסמך על זכותו ביצירה, אלא על הכסף שהשקיע שנהנה ממנו אחר. כפי שראינו במשך השנים ניסו לשייך את הקניין הרוחני לסוגיות שונות, סוגיה נוספת הינה מנהג האומנים, בין האחרונים שהתייחסו לזכותו של המו"ל שלא יעתיקו את הספר שהוציא במשך תקופה מסוימת, ישנם שקבעו שזכויות היוצרים מעוגנות במנהג האומנים{{הערה|1=שו"ת דברי חיים, חו"מ, סי' נ"ו.}}, היינו - המדפיסים עצמם הסכימו לכבד את זכויותיו של המו"ל ולא להפר אותן. הגמ' בב"ב (ז:) היא המקור לתוקף ההלכתי של הסכמה כזו:

לסיכום נראה כי פרשנים רבים מנסים לעגן את תופעת הקניין הרוחני בתחומים שונים של ההלכה אך מושג זה לא הוזכר במפורש אף לא פעם אחת.

 

==ענפי משפט משיקים==

נוסף על דיני הקניין הכלליים, הקניין הרוחני משיק גם לתחום דיני [[עשיית עושר ולא במשפט]], בהיבטים בהם הפגיעה בקניין הרוחני מניבה פרי למי שאינו בעל הקניין, כאשר רווח זה אינו כדין. השקה קיימת גם עם תחום דיני ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] (באשר ליצירת הסדר כובל), וכן עם תחום [[העוולות המסחריות]].