ג'ורג' הרברט מיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 56:
הילד עובר לתוך ה-game, שהופך לחלק משמעותי מחייו, והמשחק מבטא מצב חברתי אליו הילד יוכל להיכנס בצורה מלאה; ייתכן שכללי המוסר של המשחק יאחזו בו בצורה חזקה יותר מכללי המוסר של המשפחה אליה הוא שייך או הקהילה שבה הוא חי.
 
תהליך החיברות מתרחש מול סוגים שונים של ארגונים חברתיים, אשר לחלקם כוח התמדה בעוד האחרים זמניים יחסית, אליהם נכנסים הילד והילדה, ומשחקים בהם משחקים חברתיים שונים. הילדות (בחלקה), היא תקופה בה אנו אוהבים להשתייך ונכנסים לתוך ארגונים שונים אשר מתקיימים ונעלמים כבעלי משמעות בעולמנו. אנו רוכשים את המסוגלות לתפקד במכלול המאורגן, ולפיכך, מפתחים נטייה לקבע את עצמנו בתוך מערכות היחסים שלו עם הקבוצה אליה אנו משתייכים ושאת כלליה אנחנו מכירים. כל התהליך כולו, מרכזי להתפתחות המוסרית של ילדות וילדים (רעיון שמופיע מאוחר יותר אצל [[פיאז'ה]]). הוא מכונן אותם כחברים מודעים לעצמם בקהילה ({{הערה|''Mind, Self, and Society'', ed. C.W. Morris, University of Chicago (1934), p. 160)}}.
 
===ה-me וה-I===
 
למרות שהעצמיות היא תוצר של אינטראקציה סוציו-סימבולית, היא אינה רק השתקפות פסיבית של האחר המוכלל. התגובה שלנושל האדם לעולם החברתי היא תגובה פעילה - אנוהאדם מחליטיםמחליט מה נעשהיעשה לאור עמדותיהם של האחרים. ההתנהגות שלנוהתנהגותו אינה נקבעת בצורה פשוטה וישירה על ידי מבני העמדות המוכללות. לעתים התנהגותנוהתנהגותו משקפת את העמדות המוכללות ואז הן בגדר "הפנמה", ולעתים, הן בבחינת תגובה לאחר או לחברה.
 
מיד עורך הבחנה בין ה-me וה-I. ה-me הוא האני החברתי, וה-I הוא התגובה אל ה-me, ולכן מאוחר לו מבחינה לוגית (וגם מבחינת התפתחות השפה אצל ילדים).
 
ניתן להבין את המשמעות המבנית והתפקודית של ה-I, אולם ניתן לזהותו רק בדיעבד. אנחנוהאדם זוכריםזוכר את התגובות של ה-I כלפי ה-me; וזוהיוזהו הקרבההאופן הרבההקרוב יותרביותר דרכהשדרכו ניתן להגיע לידיעת ה-I. הפיכת ה-I למושא ידיעה אפשרית רק באמצעות מודעות לעבר, כזיכרון. אך באופן זה ה-I הוא מושא-לידיעה ולכן, אין לו בעצם מעמד כמפעיל את התנסות ההווה. ה-I, האני שלנושל האדם, אינו אלא דמות היסטורית הנושאת את זיכרוןהזיכרון של עצמנועצמו.
 
== השפעות ==
שורה 70:
תורתו של מיד מעולם לא הוצגה באופן מאורגן בימי חייו. הוא לא פרסם שום ספר למרות שכתב למעלה ממאה מאמרים, ורק לאחר מותו טרחו תלמידיו להוציא את כתביו במספר כרכים. למעשה, במחצית הראשונה של [[המאה ה-20]], נשכח מיד (במיוחד על רקע הדומיננטיות של תורת [[פרויד]]) והיה זה [[פיאז'ה]] אשר בעבודתו על המשמעות החברתית-מוסרית של ההתפתחות בילדות, החזיר את העניין בו. מאז [[שנות השישים]] של המאה ה-20 נודעה לתורתו השפעה רבה, הן בפסיכולוגיה החברתית והן ב[[סוציולוגיה]] וב[[פילוסופיה]]. מושגים רבים שטבע הופיעו במהלך השנים כחלק מן ה[[שיח (מדעי החברה)|שיח]] המקובל ("משחקי-תפקידים"), וגם כחלק מתורות אחרות, כשלעתים הם משנים את משמעותם. כך שאל ממנו פרויד את מושג ה"הפנמה"; הסוציולוגים את מושג "האינטראקציה הסימבולית"; וה"[[אינטרסובייקטיביות]]" הפכה בשנים האחרונות לזרם ב[[פסיכואנליזה]].
 
===מספר מאמרים בולטים===
 
<div style="direction: ltr;">
שורה 120:
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.iep.utm.edu/m/mead.htm George Herbert Mead] בתוך The Internet Encyclopedia of Philosophy {{אנגלית}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:מיד, ג'ורג' הרברט}}