|
'''ערבית דרוזית''' (ב[[ערבית]]: '''اللهجة الدرزية''') היא [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של השפה ה[[ערבית]] המדובר בקרב ה[[דרוזים]]. ניב זה מעולם לא הוכר כניב רשמי על ידי הגופים המפקחים על השפה הערבית (ובראשם [[האקדמיה ללשון ערבית]] במצרים), והוא כינוי להגייה ספציפית של השפה הערבית אשר נפוצה בקרב הדרוזים ונחשבת לקרובה ביותר להגיית ה[[ערבית ספרותית|ערבית הספרותית]].
הערבית הדרוזית היא [[אתנולקט]] המדובר בקרב בני העדה הדרוזית דוברי הערבית בפריסה כלל-עולמית. בדרך כלל, ההגייה הדרוזית היא אחידה בקרבבדרך כלכלל, הדרוזים,אם כי ואוצראוצר המילים משתנה בהתאם לארץ המגורים של הדובר ולניב המקובל במקום. לעתיםלעיתים, מאמצים הדרוזים את הניב המקומי ומוותרים על ההגייה האופיינית לדרוזים; מקרים כאלו נפוצים בעיקר ב[[לבנון]], שבה הדרוזים המתגוררים בערים הגדולות ובעיקר בפרברי [[ביירות]] מאמצים את [[ערבית לבנונית|הניב הלבנוני]] ואת ההגייה האופיינית לנוצריי לבנון, זאת להבדיל מ"דרוזיי ההרים", דרוזים המתגוררים ב[[הר הלבנון]] וב[[הרי השוף]], המקפידים על ההגייה הדרוזית.
בדרך כלל, ההגייה הדרוזית מבדילה את הדרוזים משאר האוכלוסייה דוברת הערבית במקום. לדוגמה: ב[[מדינת ישראל]], שבה מיעוט ערבי גדול, הדרוזים מהווים מיעוט בין דוברי הערבית במדינה, והגייתם בולטתנבדלת מאודמזו בהשוואה לשארשל ערביי ישראל, הדובריםהמשתמשים ב[[ערבית פלסטינית|ניב הפלסטיני]], קבוצה ערבית נוספה בעלת הגייה שונהומזו של השפה הערבית היא עדת ה[[בדואים]], הדוברים בניבים בדואיים שונים האופיינים לאזור. כמו כן, דרוזיי [[הר הדרוזים]] מבדילים עצמם בהגיית האותיות משאר אוכלוסיית [[סוריה]], ביניהם דרוזים המתגוררים בערים גדולות.
המאפיין הייחודי של הערבית הדרוזית הוא ההקפדה על הגיית כל האותיות כפי שנהוג לבטא אותן על פי הערבית הספרותית. לדוגמה: הדרוזים מקפידים לבטא את האות קאף (<big>'''[[ق]]'''</big>) כקו"ף דגושה כמקובל, להבדיל משאר הניבים הערביים, בהן מקובל להגות את האות כ[[אל"ף]] או כ[[גימ"ל]]. כמו כן, הוגים הדרוזים את האות ת'א (<big>'''[[ث]]'''</big>) כ[[עיצור]] [[עיצורים שיניים|שיני]] [[עיצורים חוככים|חוכך]] [[קוליות העיצורים|אטום]] (ת״ו רפויה), להבדיל משאר הניביםמניבים של הערביתערבית המדוברת, שבהם מקובל לבטא אות זו כ[[ת"ו]] דגושה. [http://www.everyculture.com/wc/Rwanda-to-Syria/Druze.html]
היותכיוון שההגייה הדרוזית שונה משאר הניבים של הערבית המדוברת, אנשיםיש רביםדוברי מתקשיםערבית המתקשים להבין ניב זה. במדינות מסוימות הביטוי "ערבית דרוזית" מהווה מושא ללעג: בלבנון, דובר "ערבית דרוזית" הוא אדם המקפיד על הגיית האות קא"ף כקו"ף דגושה או אדם אשר הגייתו גרונית מדי, תושבי רצועת החוף הלבנונית נוהגים להשתמש בכינוי זה על מנת ללעוג לדרוזיי הר הלבנון, אשר הגייתם שונה. במדינת ישראל, שבה הדרוזים דוברים בנוסף ל[[שפת אם|שפת האם]] שלהם גם [[עברית]] (אשר בקרב הדור הצעיר נמצאת בשימוש רב יותר מהשפה הערבית{{מקור}}) ומשתלבים במשרדים ממשלתיים וב[[כוחות הביטחון]], המושג "ערבית דרוזית" מתאר לעתים שפה ערבית אשר חדרו אליה מילים וביטויים בעברית, ומהווה אף [[בדיחה פנימית]] בתוך העדה הדרוזית{{מקור}}.
{{קצרמר|בלשנות}}
|
